האם ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה תיקון שומה

<![CDATA[

4.11.18

במקרים רבים, במכירה או ברכישה של עסקאות מקרקעין מתברר כי חבות המס מוטעית ויש לתקנה. סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי מנהל מיסוי מקרקעין רשאי לתקן שומה שאושרה, בתוך 4 שנים מהמועד שנקבעה. סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למנהל להאריך מועד הקבוע בחוק אם מצא כי יש סיבה מספקת להארכה.]]>

האם ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה תיקון שומה במקרים רבים, במכירה או ברכישה של עסקאות מקרקעין מתברר כי חבות המס מוטעית ויש לתקנה. סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי מנהל מיסוי מקרקעין רשאי לתקן שומה שאושרה, בתוך 4 שנים מהמועד שנקבעה. סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למנהל להאריך מועד הקבוע בחוק אם מצא כי יש סיבה מספקת להארכה. סוגיה שחוזרת ומעסיקה את בתי המשפט, מבלי שיש בה הכרעה נחרצת היא, האם ניתן להאריך את המועד לתיקון שומה באמצעות הוראת סעיף 107 לחוק, היינו, האם במקרים בהם התגלתה הטעות לאחר 4 שנים, עדיין יהיה ניתן לתקנה.   פסק הדין האחרון שהתפרסם בסוגיה זו הוא בעניין מנצורי. במקרה זה, הורים רכשו בשנת 2007 דירת מגורים, המותאמת במיוחד לצרכי בנם הקטין, הנכה בנכות של 100%. בשלב הגשת הדיווח על העסקה שילמו בני הזוג מס רכישה ללא שימוש בהקלה לנכה הקבועה בתקנה 11 לתקנות מס רכישה.   בשנת 2010 פרסמה רשות המיסים לציבור הנחייה פנימית שקימת עוד משנת 2006, שבה נקבע כי גם כאשר הרכישה בוצעה על ידי ההורים עבור צרכיו של ילדם הקטין והנכה, קיימת זכאות להקלה במס רכישה לפי תקנה 11. בשנת 2015, בחלוף 7 שנים מהעסקה, הגישו ההורים בקשה לתיקון שומה, אך המנהל דחה את הבקשה לאור חלוף המועד לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק.   בני הזוג הגישו ערר לבית המשפט כאשר טענתם העיקרית היא, כי המנהל מוסמך לעשות שימוש בסעיף 107 ולהאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון שומה. לטענתם, עקב טעות לא היו מודעים לכך שקיימת אפשרות לבקש הקלה במס רכישה עבור בנם הנכה. ועדת הערר לא הכריעה בשאלה, האם ניתן להאריך את המועד לתיקון השומה לפי סעיף 85 באמצעות סעיף 107 לחוק, אך קבעה, כי בכל מקרה, גם אם סמכות כזאת קיימת, אין להפעילה בנסיבות המקרה הנוכחי, מאחר שהפנייה בבקשה לתיקון שומה נעשתה רק בחלוף 7 שנים מרכישת הדירה.       בית המשפט קבע, כי סירובו של המנהל בעניין מנצורי סביר וכי אין מקום להתערבות בית המשפט. למען שלימות התמונה נציין, כי גם במקרים בהם הגיעה הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון, השאלה לא הוכרעה באופן חד משמעי, , בין אם משום שבית המשפט אמר את דברו בסוגיה באמרת אגב (עניין כספי, ע"א 7759/07) ובין משום שבסופו של דבר לא נדרשה הכרעה בשאלה בנסיבות העניין (עניין חכמי, ע"א 461/11) ועדות הערר, בהיעדר תקדים מחייב בסוגיה, מכריעות בהתאם לנסיבות, מבלי שניתן לסמן קו אחיד בפסיקתן. נראה, כי על מנת לדעת בוודאות האם ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון שומה, לא יהיה מנוס מלחכות להכרעה של בית המשפט העליון בסוגיה.          ]]>

שתפו את הפוסט הזה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
סגירת תפריט