עדכונים במיסוי מקרקעין – פברואר 2018

ע"א 74/15 מנהל מיסוי מקרקעין רחובות נ' מליסרון (14.12.17)
נקבע כי יש לראות בחברות המחזיקות במרכזי קניות כ"איגוד מקרקעין". רק איגוד שמחזיק בנכסים ממשיים, שאינם נטמעים בזכות במקרקעין עצמה, ונכסים אלו אינם ניטרליים ואינם טפלים למטרות האיגוד, יכול להיחשב לאיגוד שאינו "איגוד מקרקעין; כן נקבע, כי החלפת בעלות באיגוד מקרקעין בדרך של הקצאת כל המניות מהווה "פעולה" ב"איגוד מקרקעין", לאור עקרון התוכן הכלכלי. עוד נקבע, כי מקום בו בעלי המניות הקודמים בחברה מופטרים מערבותם כתוצאה מכניסת בעל מניות חדש לחברה, יש בכך כדי להוות תמורה בידיהם, ועל כן לא מתמלא אחד התנאים להגדרת הקצאה, לפיו לא התקבלה תמורה בידי בעלי המניות עקב הקצאת המניות.
ו"ע (מחוזי חי') 24859-01-16 שוורץ נ' מיסוי מקרקעין חיפה (30.11.17)
בעלים של מקרקעין התקשר בעסקת קומבינציה. נקבע, כי כיוון ששמאי הצדדים הסכימו כי בנסיבות העניין לא ניתן לקבוע את  שווי המכירה לפי שווי הקרקע הנמכרת, יש לקבוע את שווי המכירה לפי שווי שירותי הבנייה כפי שצפו אותו הצדדים ביום החתימה על ההסכם, תוך התעלמות משינויים תכנוניים ואחרים שאירעו בשלב מאוחר יותר. כן נקבע, כי אין לבצע היוון של התמורות שיתקבלו, בין היתר, משום שלא ניתן ללמוד על כוונה אחרת מההסכם בין הצדדים.
ו"ע (מחוזי ת"א) 33928-02-11 בורשטיין נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב (5.12.17)
נקבע כי בחינת התקיימות התנאים השונים שבהגדרת המונח "איגוד מקרקעין" תיעשה רק בעת ביצוע הפעולה באיגוד. לכן, אין להביא בחשבון כל פעילות קודמת אשר הופסקה טרם הפעולה. בנוסף נקבע, כי הלוואת בעלים אינה בבחינת "נכס" המוציא את האיגוד מגדר "איגוד מקרקעין".
ו"ע (מחוזי ת"א) 19416-10-15 איירפורט סיטי בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין ת"א (21.12.17)
העוררת מימשה אופציה להארכת זכות חכירה מול עיריית ת"א. העוררת לא היתה החוכרת המקורית אלא רכשה את זכויות החכירה מחוכרת קודמת, שאף היא לא היתה החוכרת המקורית. נקבע כי פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין עיריית ת"א לא חל בנסיבות של מימוש אופציה על ידי חוכר שאינו החוכר המקורי, והעוררת חויבה בתשלום מס רכישה בגין תשלום דמי החכירה לעיריית ת"א על תקופת האופציה המוארכת.
ו"ע (מחוזי חי') 40703-11-15 עמותת מדורגי הנחל נ' מנהל מסמ"ק חדרה (26.12.17)
על מנת לקבוע כי התגבשה קבוצת רכישה, יש להצביע על קיומו של גורם מארגן חיצוני כלשהו הפועל בתמורה עבור חברי הקבוצה, בעצמו או על ידי אחרים, בכל השלבים, החל מרכישת הקרקע ועד השלמת הבנייה והמסירה לרוכשים. במקרה זה לא הוכח כי מדובר בקבוצת רכישה ונקבע, כי לעניין מס רכישה, חברי הקבוצה לא רכשו דירות מוגמרות, אלא רכשו באמצעות העמותה קרקע עליה בנו בבנייה עצמית את הדירות.
ו"ע (מחוזי חי') 44202-05-16 טוונטי האנדרד נהריה בע"מ נ' מנהל מסמ"ק חיפה (19.1.18)
גם חברה זכאית לבקש פריסה של השבח לפי סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין, והזכאות אינה מוגבלת רק ליחיד.
ו"ע (מחוזי ת"א) 40915-10-16 בובליל נ' מס שבח ת"א 1 (15.1.18)
נדחה ערר שעניינו בקשה לתיקון שומה בחלוף 6 שנים מהמועד בו הוצאה השומה. ועדת הערר לא הכריעה בשאלה האם ניתן להאריך את המועד לתיקון שומה הקבוע בסעיף 85 לחוק באמצעות סעיף 107 לחוק, שכן בכל מקרה, לעמדתה, אין מדובר במקרה המצדיק שימוש בסמכות המוקנית למנהל בסעיף 107 לחוק, השמורה רק למקרים חריגים, בהם יש סיבה מספקת להארכת המועד. במקרה זה לא הורם נטל ההוכחה לקיומה של סיבה מספקת להארכת המועד.
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2019), התשע"כ-2018
הצעה לתיקון פרק חמישי 4 ופרק חמישי 5 לחוק מיסוי מקרקעין, כך שבמועד שבין החתימה על ידי הדיירים על הסכם הפינוי בינוי או הסכם התמ"א, הכולל תנאי מתלה, לבין מועד התקיימות התנאי, יוכל היזם לסחר את הזכויות שקנה ליזם אחר, תוך תשלום מס רכישה על התמורה הישירה ששילם ליזם הראשון, ולא על כל שווי התחייבויותיו של היזם הראשון כלפי הדיירים.
כן מוצע לקבוע, כי אם בתקופה זו ימכור הדייר את הזכות לקבלת דירה חלופית מהיזם, לצד שלישי, יראו אותו כאילו מכר דירת מגורים.
החלטת מיסוי 2203/18 תנאי 24 החודשים בסעיף 49לג1(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963
לעניין הפטור לפי סעיף 49לג1(ד) לחוק, תקופת הצינון של 24 חודשים לא תחול על מקבל המתנה המתקשר בעסקת תמ"א, כאשר נותן המתנה ניצל פטור לפי פרק חמישי 1 לחוק (להבדיל מהעברה במתנה לפי סעיף 62 לחוק); כן נקבע, כי תקופת הצינון רלוונטית רק ביחס למוכר שחתם על ההסכם עם היזם (להלן: "הדייר המקורי"). מקביעה זו עולה לכאורה, כי אם הדייר המקורי חתם על הסכם תמ"א עם יזם והוא זכאי לפטור לפי פרק חמישי 5 לחוק, הרי שאם הוא מעביר את הדירה במתנה לקרוב, אותו קרוב שנכנס בנעליו לא יהיה כפוף לתקופת צינון על מנת להיות זכאי לפטור מכוח סעיף 49לג1(ד) לחוק.
עמדות חייבות בדיווח בהקשר של מיסוי מקרקעין
עמדה מספר 40/2017 עוסקת בדיווח על הכנסות בתקופות העוקבות לדיווח על מכירה של נכס או זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, שכללה תמורה באשראי. במקרה זה, על כל התקבולים מעבר לסכום המהוון (סכום הקרן) יש לדווח ולשלם מס בתקופות העוקבות בגין הכנסות מימון.
עמדה מספר 41/2017 עוסקת בדיווח על הכנסות בתקופות העוקבות לדיווח על השבח בעסקת תמורות. במקרה של דיווח כאמור, כל תמורה שהתקבלה בפועל, או שנוצרה הזכאות לקבלה (בהתאם לבסיס הדיווח של הנישום) מעבר לסכום שהוכר כשווי המכירה במס שבח, תדווח בתקופה השוטפת כהכנסה חייבת במס.
עדכונים במס הכנסה
ע"א 7204/15 פקיד שומה ת"א נ' עזבון לשם ובירן (2.1.18)      
בית המשפט העליון הפך את פסק הדין של ועדות הערר בעניין לשם ובעניין בירן וקבע, כי החזקה של למעלה מ-20 דירות בנסיבות שנבחנו בשני מקרים אלו מצביעה על ניהול עסק של השכרת דירות, ועל כן לא יוכלו בעלי הדירות לעשות שימוש במסלול המס הקבוע בסעיף 122 לפקודת מס הכנסה (מס בשיעור 10% על הכנסה מדמי שכירות), אלא ימוסו על פי שיעור המס השולי שלהם.
 
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 245), התשע"ח – 2018
החל משנת 2018, חברת בית תסווג ככזאת, רק אם תינתן על ידה הודעה בתוך 60 יום מהקמת החברה. בהוראות המעבר שנקבעו לתיקון נקבע, כי חברות ישנות יוכלו להחליט בקשר לסיווגן כחברת בית רק בתוך 60 יום מיום 1.1.2018. במסגרת התיקון נקבעו הוראות שונות ביחס לתנאים לסיווג חברת בית, לסוגי הנכסים שמותר לחברת בית להחזיק, לפעילות שמותר לחברת בית לבצע, למכר מניות על ידי חברת בית ועוד. מועד תחולת התיקון נקבע ליום 01/01/2018.

שתפו את הפוסט הזה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
סגירת תפריט