עדכוני פסיקה וחקיקה
פברואר 2019

ו”ע (מחוזי חי’) 21262-10-17 מיראז’ יזמות נדל”ן בע”מ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין חדרה
העוררת חתמה על הסכמי אופציה ייחודית לרכישת מקרקעין, ולאחר מכן סיחרה את האופציה לקבוצת רוכשים. בשלב הבא חתמו בעלי המקרקעין על הסכם למכירת המקרקעין לקבוצת הרוכשים. המנהל טען כי העוררת היא שרכשה את המקרקעין מבעלי הקרקע, ומכרה אותם לקבוצת הרוכשים. הטענה נדחתה על ידי ועדת הערר, אשר קבעה כי עמדת המנהל עומדת בסתירה למהות הכלכלית האמתית שבבסיס העסקה.
ו”ע (מחוזי נצ’) 34139-10-16 אגודת ניר יפה – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין נצרת
בעקבות שינוי ייעוד הוחזרה לרמ”י קרקע שחכר מושב ניר יפה, כנגד קבלת פיצוי. ועדת הערר דחתה את טענה המושב להנחה של 50% במס השבח מכוח סעיף 48ג לחוק (הפקעה). לעמדת הוועדה, השבת הקרקע במקרה זה אינה בגדר הליך כפוי, בין היתר, מאחר שאפשרות השבת הקרקע נכללה בהסכם החכירה בין הצדדים.
ו”ע (מחוזי י-ם) 44579-08-14 גבאי נ’ מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים
העוררים הסבו לולים שהיו במשק שבבעלותם לדירות מגורים ללא היתר כחוק. לדירות הוצא צו הריסה. בעסקה למכירת הדירות התחייבו העוררים להרוס את הדירות בסמוך לאחר המכירה. ועדת הערר קבעה, כי העוררים אינם זכאים לפטור ממס שבח לדירות מגורים, מאחר שהן אינן עומדות בהגדרת “דירת מגורים”, שכן הייעוד התכנוני שלהן אינו למגורים. לפיכך, לא מתקיים המבחן האובייקטיבי בדבר פוטנציאל ממשי להשתמש בדירות למגורים דרך קבע.
ו”ע (מחוזי) 29881-03-18 אלל נ’ מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב
לצורך קבלת הקלה במס רכישה לעולה לפי תקנה 12 לתקנות מס רכישה, על העולה לגור בדירה הנרכשת מגורי קבע. מגורים לתקופה של 60 ימים בשנה אינם עומדים בתנאי זה; “עולה” שקיבל את ההקלה האמורה במס רכישה, אך לא עשה שימוש בדירה למגורי קבע בתוך זמן סביר ממועד הרכישה, ואינו יכול להצביע על נסיבות המצדיקות זאת וכן להבהיר את תכניותיו העתידיות לגבי המגורים בדירה – זכאותו תישלל.
רע”א 4576/17 חברת יעולה השקעות ומסחר בנדל”ן בע”מ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים
על החלטת ועדת ערר הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת ערר, ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט העליון, וזאת מכוח הוראות סעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין.
ו”ע (מחוזי חי’) 4366-08-18 גרוסמן נ’ מנהל מסמ”ק חיפה
כאשר מוגש ערר על מספר שומות, הרי שגם אם הערר על כל השומות אוחד לערר אחד, על כל עורר לשלם אגרה בגין הגשת הערר על השומה שלו.
ו”ע (מחוזי מרכז) 29094-05-18 קופל נ’ מנהל מיסוי מקרקעין מרכז
ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק מכוח סעיף 107 לחוק במקרים חריגים, וזאת משיקול של גביית מס אמת. במקרה דנן, הנסיבות הצביעו על כך שייתכן שאף המנהל היה מודע לטעות בשומה ועל כן דחתה ועדת הערר את בקשתו לדחות על הסף ערר על דחיית בקשה לתיקון שומה, וזאת על מנת לקיים דיון לגופו של עניין.
החלטת מיסוי 2239/18 – תנאי ההחזקה הקבוע בסעיף 49ב(2) לחוק לאחר עסקת קומבינציה
אחד התנאים לקבלת פטור ממס שבח לדירה יחידה לפי סעיף 49ב(2) לחוק הוא שהמוכר הוא בעל הזכות בדירת המגורים הנמכרת במשך 18 חודשים לפחות מיום שהיתה לדירת מגורים. בהחלטת המיסוי נקבע, כי כאשר מנוצל הפטור האמור בעסקת תמ”א 38/2, ימנה במניין 18 החודשים הקבועים בסעיף 49ב(2) לחוק גם פרק הזמן שבו הדירה הישנה שנהרסה במסגרת העסקה היתה בבעלות המוכרים (ר’ גם ה”ב 5/13 הקובעת הקלה דומה כאשר מנוצל הפטור הייעודי לעסקאות התחדשות עירונית).
החלטת מיסוי 4401/18 – העברת דירה בבנייה לבעל מניות מהותי מכח הוראות המעבר לסעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית
אושרה תחולת הוראות המעבר לסעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית, בנסיבות בהן חברה רכשה בשנת 2014 דירת מגורים בבנייה רוויה מקבלן, לצורך מגורי “בעל המניות המהותי” ומשפחתו, כאשר בנייתה צפויה להסתיים אך במהלך שנת 2019. עוד צוין, כי החלטה זו תעמוד בעינה אף אם בניית הדירה תסתיים בתום 7 שנים ממועד רכישתה, בשל נסיבות שאינן בשליטת “בעל המניות המהותי”.

עדכונים במס הכנסה
ע”א 8942/15 שירצקי נ’ פקיד שומה
בית המשפט העליון דחה את טענת המערער כנגד חיובו במס בגין רווחים ממכירת מניות וקבע, כי מדובר בהכנסה פירותית הנובעת מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, וזאת, בין היתר, בהסתמך על הנסיבות הבאות: רכישת המניות נעשתה באמצעות מימון חיצוני (הלוואות); פרק הזמן שחלף בין עסקאות הרכישה לעסקאות המכירה היה קצר יחסית; המערער פעל בתחום בו הוא בקיא; המערער לא הוכיח כי בכוונתו להשקיע את רווחי העסקה בחברה.
ע”מ (מחוזי ת”א) 36442-07-15 זליכוב נ’ פקיד שומה
בית המשפט דן בסיווגם ובאופן מיסויים של תקבולים שקיבלה המערערת, אלמנתו של שותף במשרד עו”ד לאחר פטירתו, בהתאם להסכם השותפות. נקבע כי מדובר בתמורה בגין מכירת נכס, הנתונה למיסוי לפי חלק ה’ לפקודה, משום שהסכם השותפוּת נועד לקבוע בהקשר זה את פדיון זכויות השותף המפסיק, הענקת תשלום תמורתן וחלוקתן מחדש בין השותפים הממשיכים.