עדכוני פסיקה – נובמבר 2024

מיסוי מקרקעין

מכר זכויות בנייה במסגרת עסקת תמ"א 2/38 ורכישת שירותי בנייה במזומן
מהקבלן – נייר עמדה מקצועי מספר 2024/03

רשות המיסים פרסמה עמדתה, לפיה בעסקאות מסוג תמ"א 2/38 ייתכנו מקרים בהם הבעלים ימכור
ליזם רק חלק מזכויות הבנייה ויותיר בידיו חלק מאותן הזכויות. במקרים אלו, בגין חלק הזכויות שמכר
ליזם יקבל הבעלים דירה בבניין, ויהיה זכאי המוכר לפטור ממס שבח הקבוע בפרק חמישי 5 לחוק מיסוי
מקרקעין )שבח ורכישה(, תשכ"ג-1963 ,באופן יחסי. ביחס לזכויות הבנייה שלא נמכרו ליזם, ניתן לראות
בבעלים כמזמין מהיזם שירותי בנייה בתמורה כספית. במסגרת הטיפול השומתי בעסקה מסוג זה תיבחן
סבירות העסקה, היקף שירותי הבנייה שנותרו בידי הבעלים וסבירות התמורה הכספית שנקבעה בגין
שירותי הבנייה.

מס רכישה בגין רכישת דירה להריסה – ו"ע 23-01-36235 – אחוזת אלנבי בע"מ נ'
מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

העוררת רכשה מבנה לשימור בו היו קיימות יחידות דיור שהושכרו ושימשו למגורים. על פי היתר הבניה,
חלק מן היחידות האמורות יועדו למגורים וחלקן למשרדים. המערערת רכשה את הבניין במטרה להרוס
אותו ולבנותו מחדש תוך ניצול זכויות הבנייה, וזאת לצורך בנייה של דירות נופש. המערערת ביקשה
למסותה לפי שיעורי המס החלים ברכישת קרקע. המנהל מנגד טען כי יש למסות את התמורה ששולמה
בגין השטחים שמיועדים למגורים, כדירות מגורים.
ועדת הערר קיבלה את עמדת המנהל לאור פרק הזמן שצפוי היה לחלוף עד להריסה )5-6 שנים עד
לקבלת היתר הבנייה(, לאור ערכן המשמעותי של הדירות בעת הרכישה, היות והעוררת השכירה את
הדירות ברווח עד להריסה וכי העוררת לא הוכיחה שהדירות יאבדו מזהותן כדירות מגורים ושלא מדובר
"בשיפוץ" בלבד. יוער כי כב' השופטת סרוסי ציינה שלעמדתה די בכך שהדירה שימשה למגורים על מנת
שתסווג כ"דירות מגורים" לעניין מס רכישה, אף אם לא רוכש הזכויות הוא זה שהתגורר בדירה. מנגד, יתר
חברי הוועדה פירטו שלו היה מוכח שכוונת הצדדים הייתה לרכוש "בניין" שלם כמקשה, ללא הפרדה בין
מרכיביו השונים, יתכן והיה מקום לקבל את הערר.

הטלת מס רכישה על זכות שימוש במתקנים – ו"ע 21-07-65181 – זהב על הפארק
בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים

במסגרת הסכם מכר אחד רכשה העוררת זכות במקרקעין מן המוכרת וכמו כן, רכשה זכות שימוש
במתקנים המצויים במקרקעין הסמוכים לממכר )הכוללים מתחם ספא, בריכה, מקווה טהרה ומועדון
דיירים( מחברת בת של המוכרת ("זכות השימוש" ו-"המתקנים" בהתאמה). ועדת הערר דנה בשאלה
האם זכות השימוש עולה גם היא לכדי רכישת "זכות במקרקעין", כך שיש להטיל גם בגין רכיב זה מס
רכישה, או שיש לפצל את תמורת ההסכם לעניין מס רכישה לשני רכיבים: זכות הבעלות בממכר וזכות
שימוש במקרקעין הסמוכים.
בסוגיה זו, פסקה הועדה כי פיצול תמורת ההסכם לתמורה בגין זכות הבעלות ולתמורה בגין זכות
השימוש הינה מלאכותית. בקביעתה זו התייחסה הועדה לכך שהתמורה בהסכם לא פוצלה לשני רכיבי
ממכר נפרדים, לכך שהעוררת בעת מכירת הדירות הלאה לצדדי ג' מכרה גם זכות שימוש במתקנים
)ללא הפרדה בין שני המרכיבים( ולחישוב מס הרכישה שצוין בדוח האפס של העורר.

 

הגשת בקשה לבניין להשכרה בניגוד להוראות הנוהל – עת"מ 24-02-50023 מבנה
נדל"ן )כ.ד( בע"מ נ' משרד התמ"ס

העותרת הגישה למנהלת בקשה לאישור תוכנית להקמה, הרחבה או רכישה של נכס שהוא בניין להשכרה
למגורים לפי פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון ("הבקשה"). המנהלת דחתה את הבקשה מאחר
והבקשה הוגשה בניגוד להוראות נוהל שפרסם ע"י משרד הכלכלה והתעשייה ("הנוהל") בנושא, הקובעות
שיש להגיש את הבקשה לפני סיום הבניה וטרם השכרת או מכירת הדירות. הסוגייה נדונה בפני ועדת השגה,
וזו אימצה את עמדת המנהלת.
ביהמ"ש פסק בניגוד לוועדת ההשגה, כי דחית הבקשה לא יכלה להתבסס על עצם הפרת הנוהל, מבלי
שנערכה בחינה פרטנית ביחס לבקשה שהוגשה, היות והנוהל מסמיך את המנהלת לאשר בקשות שאינן
עומדות בהוראות הנוהל. משכך, והיות וועדת ההשגה לא בחנה את טיעוני העותרת לגופן, נפסק שהחלטת
הועדה מבוטלת ושהדיון יוחזר לדיון נוסף בפני ועדת ההשגה.

עדכונים במס הכנסה

רישום שגוי אינו משנה את מהות השימוש בנכס – ע"מ 21-03-2454 – ידיד נ' פקיד
שומה ירושלים

התקבל ערעורם של שותפים בשותפות, אשר עסק בשינוי סיווג של נכס מקרקעין ממלאי עסקי לרכוש קבוע.
הנישומים, דיווחו בדוחותיהם בשנים 2013-1995 על הנכס כמלאי עסקי, כאשר בשנת 2013 בוצע שינוי סיווג
בדוחות הכספיים של השותפות כך שהנכס נרשם כרכוש קבוע. לאור שינוי הסיווג כאמור, החיל המשיב על
הנישומים את הוראות סעיף 85 לפקודה וחייב את השותפות בהכנסה בגובה שווי שוק של הנכס במועד שינוי
הייעוד. כמו כן, המשיב הטיל על הנישומים קנס גירעון בטענה כי התרשלו בהכנת דוחות השותפות.
נקבע כי הלכה למעשה הנכס שימש כרכוש קבוע לאורך השנים, וכי הרישום השגוי בספרים לא משנה את
מהות השימוש בנכס בפועל. בנוסף, נקבע כי אמנם המערערים התרשלו בעריכת דוחותיהם לאורך השנים,
אולם מאחר שטענתם התקבלה ולכן אין גירעון במס, הרי שאין מקום לחייבם בקנס גרעון.

דיבידנד שמקורו ברווח חשבונאי שגבוה מההכנסה החייבת- ע"מ 22-02-26652 – עוז
טכנולוגיות )1972 )בע"מ נ' פ"ש למפעלים גדולים

בית המשפט קיבל את עמדת הנישומה וקבע כי סעיף 126(ב( לפקודה אינו מציב תנאי של תשלום מס
חברות בפועל על ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד. סעיף 126(ב( לפקודה יחול בהתקיים התנאים הבאים:
מקור הדיבידנד הוא ב"הכנסות" החברה המחלקת, אותן "הכנסות" הופקו או נצמחו בישראל, הדיבידנד
התקבל מחבר בני אדם אחר החייב במס חברות.
פסק הדין דוחה עמדות רבות של רשויות המס שנטענו במהלך השנים תוך הסדרת העודפים החשבונאיים
שיחולקו בפטור ממס בהתאם לסעיף 126(ב( לפקודה.

התיישנות שומה וניכוי הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה – ע"מ 22-11-46402 – נטו
משווקים פיננסים סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ נ' פקיד שומה חיפה

בית המשפט דחה את טענתה המקדמית של המערערת לפיה השומה לא נשלחה אליה במועד ומשכך
התיישנה, וקבע כי המערערת יכלה לדעת אודותיה באמצעות בדיקה פשוטה במערכת השע"ם, בייחוד
כאשר היא מאחרת בהגשת הדו"ח השנתי לאחר מתן אורכה.
במסגרת הוצאות הפרסום שדרשה המערערת, נכללו הוצאות בגין רשימות של לקוחות פוטנציאליים
)רשימות לידים(. נקבע כי הוצאות אלה הן בבחינת הוצאה הונית שאינה מותרת בניכוי. זאת ועוד, הוצאות
המימון והשירותים המקצועיים שדרשה המערערת הוכרו בחלקן בלבד, והוצאות בגין אחזקת המשרד לא
הותרו בניכוי כלל, נוכח היעדר אסמכתאות.

מחילת חוב ורווח הון בעסק לעניין קיזוז הפסדים – ע"מ 17-04-40606 – יצחק י גליק
בע"מ נ' פ"ש י-ם

התקבלה, בין היתר, טענת המערערים לפיה הלוואות הבעלים שהוענקו לחברה לא נמחלו ואין לראות בהן
כהכנסה בידיה, לאור ההיגיון הכלכלי בנתינתן בנסיבות המקרה ולאור פרשנות ההסכמים. הודגש כי על
אף שהלוואות בעלי המניות, עמדו במשך שנים מבלי שנדרש פירעונן, אין בכך כדי לראות בהלוואות כחוב
שנמחל.
כמו כן, נדחתה טענת רשויות המס כי מקור הפסדי ההון של המערערת כתוצאה ממכירת נכס מקרקעין אינו
בעסק, תוך שנקבע כי על אף שליבת פעילות המערערת הינה בתחום מסוים, מטרות המערערת בתזכיר
ההתאגדות כוללות, בין היתר, גם השקעה בנדל"ן. אי לכך, ומאחר ונכס המקרקעין שימש את החברה
לעסקיה כמחסן בחלק מתקופת אחזקתו וברבות השנים גם כנדל"ן מניב, יש לאפשר לה לקזז חלק יחסי
מרווח ההון כנגד הפסדיה משנים קודמות.

זכות אובליגטורית לקבלת יתרת מס שנצברה במהלך תקופת הסדר נושים – ע"א
21/7347- פולימרס אינוביישן בע"מ נ' קבוצת פולימרס בע"מ

המערערת רכשה את מניותיה של חברת פולימרס בע"מ ("החברה") במסגרת הסדר נושים. לאחר אישור
הסדר הנושים, נצברו לחברה החזרי מס, ובהמשך ניתן בעניינה צו פירוק. בית המשפט קיבל את הערעור כי
יש לראות את כלל הנכסים שהיו בידי החברה ערב פירוקה )קרי – מתקופת ההסדר ועד למתן צו הפירוק(,
כנכסים אשר הומחו למערערת, ובתוך כל אלו, הועברה לידיה גם הזכאות לקבלת יתרת המס שנצמחה
במהלך תקופת ההסדר, בגין מס ששולם בתקופה זו. לפיכך, נקבע כי המערערת הפכה להיות בעלת הזכות
האובליגטורית לדרוש את יתרת המס שנוצרה בתקופת ההסדר.

 

התוכנית הכלכלית לשנת 2025 – הצעות לתיקוני חקיקה

במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת ,2025 הוצעו מספר תיקוני חקיקה. להלן עיקרי התיקונים שהוצעו בנושאי
מס הכנסה:
.1 הקלות צפויות בחלק שינויי המבנה לפי פקודת מס הכנסה: מוצעים מספר תיקונים בתחום שינויי המבנה
שמטרתם הסרת חסמים שונים.
.2 חברות ארנק בעלות שיעור רווחיות גבוה: כיום, חלה חובה לייחס הכנסה חייבת של חברות העומדות
בתנאים מסוימים לבעלי המניות בהן, ולחייב את ההכנסה החייבת בשיעור מס שולי חלף מס חברות. כעת,
מוצע להרחיב את תחולת הוראה זו גם על חברות עסקיות נוספות, שיש להן שיעור רווחיות גבוה מ"הרגיל"
וזאת מפעילות עתירת יגיעה אישית.
.3 מיסוי רווחים לא מחולקים של חברות אחזקה: מוצע להטיל מס בשיעור של 2% על הרווחים הבלתי
מחולקים של חברות אחזקה אשר אינם משמשים לפעילות עסקית ריאלית במקרים הרלוונטיים.
.4 הגדלת שיעור מס יסף: מוצע כי בנוסף למס היסף הקיים, יוטל מס יסף נוסף בשיעור של 2% על הכנסה
חייבת ממקורות "הוניים" העולה על סף מס היסף הקיים. מקורות "הוניים" כוללים, בין היתר, דיבידנד,
ריבית, רווח הון, דמי שכירות ושבח ממכירת זכויות במקרקעין. עוד מוצע כי מס היסף הקיים יוטל גם על כל
שבח שאינו פטור ממכירת דירת מגורים. בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין, כך שיהיה
ניתן לגבות את מס היסף במועד תשלום מס השבח.
.5 הקפאת תיאום סכומים לשנות המס :2025-2027 מוצע כי תיאום הסכומים בפקודת מס הכנסה ומהתקנות
שהותקנו מכוחה, בחוק מיסוי מקרקעין ובחוק מס הכנסה )פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים(,
התש"ן,1990- המתואמים בהתאם לשינוי מדד המחירים לצרכן, יוקפא עד ליום ה.31/12/2027.
.6 חובת דיווח על הכנסות שכירות: כיום קיים פטור מחובת דיווח על הכנסות שכירות מדירת מגורים הפטורות
ממס מכוח חוק מס הכנסה )פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים(, התש"ן.1990- מוצע להחיל
חובת דיווח בגין הכנסות אלה באמצעות הגשת הצהרה פשוטה ומקוונת שכוללת רק פרטים לגבי הדירה
המושכרת וגובה דמי השכירות ששולמו בשנה הקודמת.
.7 הגבלת הפטור ממס על קצבה מזכה לשיעור של 52% במשיכת קצבה פנסיונית: מוצע לתקן את סעיף 9א
לפקודה, כך ששיעור הפטור ממס החל על קצבה מזכה, על היוון קצבה ועל יתרת ההון הפטורה כאמור באותו
סעיף, אשר עומד בשנים 2024-2020 על ,52% יחול גם בשנת 2025 ואילך.
.8 הקטנת סכום התקרה במיסוי הפנסיוני: מוצע להשוות את תקרת הטבת הניכוי הניתנת לעובד לגבי
הפרשות המעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים, כך שתוקטן לסך של פעמיים השכר הממוצע במשק.
.9 מיסוי ריבית ורווחים אחרים שנצברו בקרן השתלמות: מוצע כי ריבית ורווחים אחרים שנצברו בקרן
השתלמות מיום שהפכה לנזילה יהיו חייבים במס לפי השיעורים הקבועים בפקודת מס הכנסה.
.10 ביטול נקודות זיכוי לעובדים זרים ולעובדים פלסטינאיים: מוצע לבטל את נקודות הזיכוי לעובדים זרים
ולעובדים פלסטינאיים החל משנת המס .2025.

תקנות מס הכנסה )פטור מהגשת דין וחשבון( )תיקון(, התשפ"ד 2024

ביום ,16.9.2024 פורסם תיקון לתקנות מס הכנסה )פטור מהגשת דין וחשבון(, התשמ"ח,1988- שעיקרו
ביטול הפטור מהגשת דו"ח שנתי על הכנסות הפטורות ממס מכוח סעיף 14 לפקודה. התיקון חל על תושב
ישראל לראשונה ועל תושב חוזר ותיק ותחולתו הינה מיום .1.1.2026
מאחר ותחולת התיקון הינה על תושב ישראל לראשונה ועל תושב חוזר ותיק, לא ברור האם התיקון חל גם על
"תושב חוזר" המנוי בסעיף 14)ג( לפקודת מס הכנסה.

כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים) (תיקון), התשפ"ד2024-

ביום ,17.9.2024 פורסם תיקון לכללי מס הכנסה )הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים(, תשס"ג2003-
הכולל מנגנון חדש לאישור תוכניות תגמול הוניות במסלולי נאמן לפי סעיף 102 לפקודה. כמו כן, עודכנו
חובות הדיווח הנדרשים בעת ההגשה.

מכתב ביחס לשימוש במשלוח שאלון בנושא אופציות לעובדים

ביום ,22.9.2024 פורסם מכתבו של רו"ח נדב נגר, מנהל אגף בכיר בחטיבה המקצועית, אשר נשלח לפקידי
השומה השונים, ביחס למשלוח שאלון לנישומים בהם עולה סוגיה ו/או מתחיל הליך ביקורת בנושא אופציות
לעובדים. במסגרת המכתב הוחלט כי החל ממועד פרסומו, אין לשלוח את השאלונים הנ"ל עד לקבלת
הנחיה אחרת. כן הוחלט כי שאלונים שכבר נשלחו לנישומים ומולאו זה מכבר, ייחשבו כחלק מהליך הביקורת,
כאשר ביחס לשאלונים שנשלחו וטרם הושבו או הושבו באופן חלקי, יקוים שיח מול המייצגים באשר לקושי
הקיים. עם זאת, הודגש כי משלוח השאלונים לצרכי הביקורת נעשה בסמכות.

כללי תרגום למפעל טכנולוגי מועדף מיוחד – נייר עמדה מקצועי מס' 02/2024

ביום ,13.10.2024 פרסמה רשות המיסים נייר עמדה שני, אשר מתייחס לחוק לעידוד השקעות הון,
התשי"ט,1959- ומספק הנחיות לגבי אופן תרגום ההכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד".
נייר העמדה מספק הנחיות לתרגום הכנסות הקבוצה ממטבע הדיווח שאינו שקל לשקלים חדשים, ובין היתר
כולל שלוש חלופות לתרגום – לבחירת החברה. נציין כי בעקבות הערת משרדנו נוספה בנייר העמדה שיטת
חישוב נוספת.

עדכונים במס ערך מוסף

נייר עמדה – רשות המיסים בנוגע לניכוי מס תשומות ברכישה או יבוא של רכב מסוג
'האמר'

עמדת רשות המיסים ("הרשות") מיום ,8.10.2024 כי 'רכב האמר' עונה להגדרת "רכב פרטי" כהגדרתו
בתקנה 1)1()ב( לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976 ("התקנות") למרות שבשל משקלו הגבוה )מעל
3,500 ק"ג( אמור להיכלל בחריג לתקנה הנ"ל. הרשות סבורה, כי ל'רכב האמר' מאפיינים דומים לרכב פנאי
)"פרטי"( וכפועל יוצא מכך מס התשומות שהוטל על מכירתו לעוסק או על ייבואו בידי עוסק לא יהיה ניתן
לניכוי, למעט מקרים חריגים )כגון שימוש בדרך קבע בתנאי שדה וכיו"ב( או רק לשימושים המנויים בתקנה
14)ב()2( לתקנות.

זכאות להחזר מע"מ שהתקבל עקב תשלומים שבוצעו מקופת הסדר הנושים של חברה
בחדלות פירעון – רע"א 7708/23 – גוליבר אנרג'י בע"מ נ' בלומנפלד

ענייננו, בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שעסק בשאלת זהות הגורם הזכאי
לקבלת החזר מע"מ בהליך הסדר נושים הסכמי )שאינו במסגרת צו פתיחת הליכים( בנוגע לחברות חדלות
פירעון. בתמצית, עסקינן בהסדר בין הנושים לחברות במסגרתו סוכם כי הנושים המחזיקים בחלק ממניותיהן
של החברות נשוא ההסדר יזרימו כסף לקופת ההסדר בתמורה להקצאת מניות לשם מימון והמשך חלוקת
דיבידנד ובנוסף ישתתפו בתשלום שכ"ט למנהלת ההסדר. כאשר התקבל החזר מע"מ לידי החברות
כתוצאה מחלוקת הדיבידנד ומתשלום שכר הטרחה שהתבצע על ידי החברות נוצרה מחלוקת בין הצדדים
שנגעה בשני נושאים: א( האם ההחזר מגיע לחברות או לקופת ההסדר ולנושים. ב( האם הסכום שהתחייבו
הרוכשים להזרים לקופת ההסדר כולל את המע"מ שקיבלו החברות או שיש להזרים כסף נוסף בשוויו של
המע"מ. בית המשפט המחוזי הבהיר, כי עיקר השאלה שבנדון איננה האם סכום התמורה כלל מע"מ שהרי
ההסדר שותק ולפי פסיקות בית המשפט העליון, חזקה כי המחיר כולל מע"מ אלא מי זכאי להחזר המע"מ
שהתקבל עקב התשלום שבוצע בפועל על ידי החברות. נקבע, כי למרות שמבחינה פורמלית החזר המע"מ
הועבר לידי החברות, מהותית סכום ההחזר מהווה חלק מסך התמורה שהתחייבו החברות להעביר. אי לכך,
המע"מ שהוחזר במסגרת הסדר הנושים יועבר לקופת ההסדר.
בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחתה ומכאן נותרה על כנה החלטת בית המשפט המחוזי, בין
היתר תוך הדגשת העובדה כי בנסיבות המקרה דנן קיימת זיקה הדוקה בין קופת ההסדר לזכאות לקבלת
כספי החזר המע"מ.

הצעות לתיקון בחוק מע"מ במסגרת חוק ההסדרים 2024-2025 /עדכוני חקיקה נוספים

1 ביטול איחוד עוסקים: מוצע לבטל את סעיפים 56 ו- 71א לחוק מע"מ ולהטיל על שר האוצר לבטל את
תקנה 23ב לתקנות מע"מ ותקנה 10 לתקנות מע"מ )רישום(.
מטרת השינוי ליעל את עבודת רשות המיסים באמצעות יצירת אחידות בין מערכי המס השונים ולמנוע
עיוותים בנתוני מע"מ המדווחים.
.2 הגשת דיווח מפורט למחזור עסקאות שנתי של חצי מיליון ₪ : מוצע לתקן את סעיף 69א)ז( לחוק מע"מ
ולקבוע כי עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על חצי מיליון ₪ יחויב בהגשת דיווח מפורט וזאת לצורך שיפור
יכולת רשות המס לאתר דיווחים שגויים, ובתוך כך למנוע החזרת מס ביתר. יצוין, כי השינוי מוצע לאור מגמת
רשות המיסים לעבור לדיגיטציה של חשבוניות ודיווחים למערכת המס.
.3 ביטול הטבת מע"מ בשיעור אפס לצריכת מוצרים בענף התיירות: מוצע לבטל את סעיף 30)א()8( לחוק
מע"מ ולהחיל מע"מ בשיעור מלא על שירותים הנרכשים על ידי תיירים בישראל, ובכלל זה: לינה של תייר
בבית מלון, השכרת רכב, הסעדה וכד'. כמו כן, מוצע בהתאם לבטל את תקנה 12ב לתקנות מע"מ שמחילה
מע"מ בשיעור אפס על שירותים הניתנים אגב לינה כאמור בסעיף 30)א()8( לחוק מע"מ.

נייר עמדה -רשות המיסים בנוגע לניכוי מס תשומות ברכישה או יבוא של רכב מסוג 'האמר'

עמדת רשות המיסים ("הרשות") מיום 8.10.2024, כי 'רכב האמר' עונה להגדרת "רכב פרטי" כהגדרתו בתקנה 1(1)(ב) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976 (להלן: "התקנות") למרות שבשל משקלו הגבוה (מעל 3,500 ק"ג) אמור להיכלל בחריג לתקנה הנ"ל. הרשות סבורה, כי ל'רכב האמר' מאפיינים דומים לרכב פנאי ("פרטי") וכפועל יוצא מכך מס התשומות שהוטל על מכירתו לעוסק או על ייבואו בידי עוסק לא יהיה ניתן לניכוי, למעט מקרים חריגים (כגון שימוש בדרך קבע בתנאי שדה וכיו"ב) או רק לשימושים המנויים בתקנה 14(ב)(2) לתקנות.

עלונים אחרונים

עדכונים פסיקה וחקיקה

1 אוק 2024

עדכוני פסיקה – אוקטובר 2024

מאת: עו"ד מאיר מזרחי

קרא עוד

עדכונים פסיקה וחקיקה

3 ספט 2024

עדכוני פסיקה – ספטמבר 2024

מאת: עו"ד מאיר מזרחי

קרא עוד

עדכונים פסיקה וחקיקה

15 אוג 2024

עדכוני פסיקה – אוגוסט 2024

מאת: עו"ד מאיר מזרחי

קרא עוד