מס הרכישה בעסקת מיזוג לה צד "איגוד מקרקעין" ייגזר משווי המניות ולא משווי המקרקעין לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי (ו"ע 46205-08-11) בשאלת השווי ממנו ייגזר מס רכישה בעסקת מיזוג אגב החלפת מניות אשר צד לה הוא "איגוד מקרקעין". חברת בריטיש ישראל השקעות בע"מ (להלן: "העוררת") פנתה לרשות המיסים בבקשה לאשר עסקת מיזוג לפי סעיף 103כ(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"). מתווה העסקה היה בדרך של הקצאת 16.67% ממניות העוררת לחברת טמרס נדל"ן ישראל (להלן: "טמרס ישראל"),  כאשר בתמורה להקצאת המניות תקבל העוררת 50% ממניות טמרס ישראל המוחזקות בידי חברת Aktive Investment Anstalt (להלן: "אקטיב"). רשות המיסים אישרה בהחלטת מיסוי את הערכת שווי המניות בסך של כ-228 מיליוני ₪. העוררת שלחה הודעה למנהל מיסוי מקרקעין (להלן: "המשיב") לפי סעיף 16(ג) לחוק מיסוי מקרקעין וטענה בפניו, כי טמרס ישראל אינה "איגוד מקרקעין" ולפיכך אינה חייבת במס רכישה. המשיב דחה את הטענה וחייב את העוררת בסך של 5% משווי המקרקעין אשר הוערכו בסך של 350 מיליוני ₪. בהשגה שהוגשה על ידי העוררת, דחה המשיב את הטענה בדבר אי סיווגה של טמרס ישראל כ"איגוד מקרקעין" אך קיבל את הטענה בדבר שיעור מס רכישה מופחת של 0.5% משווי המקרקעין, בכפוף להמצאת אישור רואה חשבון בדבר עמידת העוררת בכל תנאי המיזוג שנקבעו בהחלטת המיסוי ובסעיף 103ב לפקודה. העוררת טענה במסגרת הערר, כי טמרס ישראל אינה "איגוד מקרקעין" ולחלופין, ביקשה לקבוע את מס הרכישה בשיעור של 0.5% משווי המניות, כפי שאושר בהחלטת המיסוי, ולא משווי המקרקעין. ועדת הערר קבעה שטמרס ישראל תסווג כ"איגוד מקרקעין" כפי שקבע המשיב, והוסכם על הצדדים כי מס רכישה יעמוד על שיעור של 0.5% בלבד. המחלוקת בערר התמקדה בשווי לצורך מס הרכישה – האם לפי שווי המניות או לפי שווי המקרקעין. העוררת, שיוצגה ע"י עו"ד זיו שרון, העלתה שתי טענות מרכזיות. הטענה הראשונה מבקשת לשלול את תחולתן של הוראות חוק מיסוי מקרקעין במקום בו מתבצעת עסקת מיזוג הכפופה לסעיף 103כ(ב) לפקודה. הטענה השנייה מבקשת לאמץ את עמדת העוררת בהתאם להחלטת המיסוי בדבר קביעת השווי ממנו ייגזר מס הרכישה לפי שווי המניות. לגרסת המשיב, הטבות המס במיזוג חברות מכוח סעיף 103יג' לפקודה לא יחולו על מיזוג ש"איגוד מקרקעין" צד לו, אלא באישור המשיב. לפיכך, יש לפרש, לעמדתו, את החלטת המיסוי על פי המונחים הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין, ולכן, שווי הרכישה ייקבע, בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין, לפי שווי המקרקעין שבבעלות האיגוד ולא לפי שווי מניות האיגוד. ועדת הערר קבעה כי יש לחשב את המס החל על העוררת בהתאם לשווי המניות שהועברו בעסקת המיזוג, כלומר לפי שווי של כ-228 מיליוני ₪. הוועדה נימקה את קביעתה בשני טעמים: הטעם הראשון נעוץ בכך שהמשיב בחר להחיל על העוררת את פרק המיזוגים ולא קבע תנאים נוספים לאישור בהחלטת המיסוי. משכך, העוררת רשאית היתה לסמוך על עמדת המשיב בהחלטת המיסוי ולפעול בהתאם לה ואין המשיב רשאי לסטות מהחלטת מיסוי שהתקבלה כדין אלא בנסיבות חריגות שלא התקיימו במקרה שלפנינו; הטעם השני לקביעת הוועדה נובע מהיעדר הוראה בפרק המיזוגים בפקודת מס הכנסה, המאפשרת להתעלם ממסך ההתאגדות. לפיכך, שווי הרכישה הוא שווי העסקה, כלומר שוויין של המניות המועברות בגדרה של עסקת המיזוג.