דנ"א 1867/21 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ' רייך – ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון שומה מכוח סעיף 107 לחוק
בית המשפט העליון דחה בקשתו של מנהל מיסוי מקרקעין לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון, אשר קבע כי ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון שומה מעבר לארבע השנים הקבועות לכך בסעיף 85 לחוק, באמצעות סעיף 107 לחוק.
ע"א 6672/19 יקותיאלי נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה – אין להוסיף רווח יזמי לשווי התמורה בעסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי
בית המשפט העליון קבע, כי במסגרת חישוב התמורה בעסקת קומבינציה על דרך של מכר חלקי, אין להביא בחשבון רווח יזמי, אלא רווח קבלני בלבד.
ע"א 1210/16 מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נ' בריטיש ישראל השקעות בע"מ – קביעת שווי לצורך מס רכישה בהליכים של מיזוג, פיצול והעברה לחברה לפי פקודת מס הכנסה
חישוב מס רכישה בשיעור 0.5% בהליכים לפי סעיף 103ב (מיזוג), 104א (העברה לחברה) ו-105ב (פיצול) שבחלק ה2 לפקודת מס הכנסה, יעשה לפי שווי המקרקעין ולא לפי שווי המניות.
ו"ע (מחוזי מרכז) 31061-09-18 יבנה דר נ' מנהל מיסוי מקרקעין – השבת מקרקעין לרמ"י אינה הפקעה
בהמשך לפסיקה קודמת בסוגיה נקבע, כי השבת קרקע לרמ"י איננה בבחינת הפקעה הזכאית להנחת המס לפי סעיף 48ג לחוק, מאחר שנעשתה מכוח חתימת שני הצדדים על הסכמי ההשבה, ומאחר שההסכמי ההשבה היו מבוססים על הסכמי חכירה בהם נקבע כי הקרקע הושבה לידי רמ"י בנסיבות של שינוי ייעוד. ביהמ"ש לא נתן משקל לעובדה, כי במקרה זה מדובר בנטילה מכוח חוק הותמ"ל, על הסדריו הכופים, שכן לדידו, אין המדובר בחוק מפקיע, ולכן הדין זהה.
ו"ע (מחוזי מרכז) 49180-11-18 קיבוץ גזר נ' מנהל מסמ"ק רחובות – שיוך דירות בקיבוץ כעסקה במקרקעין
שיוך דירות בקיבוץ מתחדש לחברי הקיבוץ, במסגרתו משויכים להם בתים או מגרשים (שלב השיוך החוזי) באמצעות חתימה על שורת הסכמים בין הקיבוץ לחברים, מהווה מכירה של "זכות במקרקעין" (ויתור על זכות). הוועדה קיבלה את עמדת המשיב ביחס לשווי המכירה בעסקה והעמידה אותו, לצורך מס רכישה, על סך של 300,000 ₪. סכום זה שולם למשיב רק על ידי החברים החדשים שנדרשו לחתום גם על הסכמי קליטה. גם ביחס לחברים הוותיקים שלא שילמו בפועל סכום זה, נקבע סכום זה כשווי המכירה לאור קיומם של "יחסים מיוחדים" ביניהם לבין הקיבוץ. לעניין מס שבח, ועדת הערר העלתה מיוזמתה את טענת הפטור לפי סעיף 63 לחוק (ויתור ללא תמורה) שקבלתה תפטור את הקיבוץ ממס שבח, אך בשל כך שלמנהל לא היתה הזדמנות לבחון את התקיימות יסודות הסעיף, ניתנה לעוררים האפשרות להגיש השגה למנהל בעניין טענה זו.
ו"ע (מחוזי חי') 35231-10-19 גליקמן נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה – הערכת שווי של דירת מגורים עם זכויות בנייה; אי התרה בניכוי של שכ"ט עו"ד רעיוני
העוררים התקשרו בעסקה למכירת נכס מקרקעין הכולל דירת מגורים צמודת קרקע בשטח 82 מ"ר על גבי קרקע של 688 מ"ר תמורת 4 מש"ח. במסגרת הדיווח על העסקה ציינו המוכרים כי לנכס אין זכויות בנייה נוספות וביקשו את הטבת המס הליניארי המוטב על מלוא שווי המכירה. ועדת הערר קבעה, כי הדיווח בעניין אי קיומן של זכויות בנייה בנכס אינו דיווח אמת. בנוסף, הוועדה לא קיבלה את עמדת השמאי מטעם העוררים, הן מאחר שהתעלם משווי המכירה הכולל ומקיומן של זכויות בנייה והן בשל שגיאות שנפלו בהערכת שווי החצר; בנוסף נקבע, כי לא ניתן להתיר בניכוי הוצאה רעיונית בגין שכ"ט עו"ד, באשר סעיף 39(7) לחוק מחייב כי שכה"ט ישולם בפועל.
טיוטת הצעת חוק ההסדרים – צעדים לתיקון עיוותי מס ולהגדלת היצע הדיור
במסגרת הדיונים על התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022 גיבשה הממשלה טיוטת הצעת חוק בדבר נקיטת צעדים שונים שיביאו להגדלת היצע הדירות, כמפורט להלן: פגיעה בזכאות להטבת המס הליניארי המוטב – מוצע לצמצם את היקף ההטבה, כך שביחס לבעלי קרקעות ההטבה תינתן רק אם ניתן היתר בנייה למגורים עד ליום 31.12.2024; קיצור התקופה למכירת דירה ישנה ברכישת דירה חלופית לצורך קבלת הטבות מס שבח ומס רכישה לדירה יחידה ל- 12 חודשים בלבד; הרחבת חובת הדיווח המקוון – מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור וועדת הכספים, לקבוע שיש להגיש באופן מקוון כל מסמך הנדרש להגישו לפי החוק; חובת דיווח על הכנסה מדמי שכירות פטורים; מוצע לקבוע כי הגשת ערר לוועדת הערר על החלטה בהשגה לא תדחה באופן מלא את חובת תשלום המס וכי הסכום לתשלום יעמוד על 30% מהסכום השנוי במחלוקת, וזאת בתנאי שהסכום השנוי במחלוקת עומד על 20 מש"ח לפחות.
עדכונים במס הכנסה
ע"מ (מחוזי מרכז) 26859-02-19 סגל נ' פקיד שומה נתניה – מכירת פסלים על ידי בעל מניות לחברה בשליטתו כעסקה מלאכותית
בעל מניות בחברה מכר שני פסלים יוקרתיים לחברה בשליטתו ("החברה") בתמורה לכ-40 מיליון ₪. הרכישה מומנה על ידי כספים שהתקבלו מחברת האם של החברה, כנגד שטר הון. פקיד השומה קבע, כי מדובר בעסקה מלאכותית שיש להתעלם ממנה, וכי יש למסות את הסכומים שקיבל בעל המניות מהחברה כהכנסה החייבת בשיעור מס שולי, או לחלופין כהכנסה מדיבידנד או מכל מקור אחר. בית המשפט המחוזי קבע, כי הראיות מצביעות על כך שהחברה הוקמה לצורך רכישת הפסלים בלבד, ועל כן קשה למצוא טעם כלכלי למימון רכישת הפסלים על ידי החברה האם באמצעות שטר ההון. נקבע כי הסיבה הבלעדית לביצוע העסקה קשורה ברצונו של בעל המניות למשוך כספים מקבוצת החברות שבבעלותו, או לפרוע את חובותיו לחברות, בלי לשלם מס, ועל כן הערעור נדחה.
עדכונים במס ערך מוסף
רע"א 8901-20 בן דוד נ' מנהל מע"מ ירושלים – התיישנות ברישום "עוסק" במכירת מקרקעין במרשמי מע"מ
המבקשים הם ארבעה אחים שירשו בשנת 1996 זכויות במקרקעין וביצעו בהם מספר פעולות ועסקאות במועדים שונים. המשיב קבע, כי אין מדובר בעסקאות פרטיות, זאת לאור אופיין, טיבן והיקפן של העסקאות, ולפיכך יירשמו המבקשים כ-"עוסקים". לטענת המבקשים, סמכות המשיב לקבל החלטה זו התיישנה שכן חלפו למעלה משבע שנים מאז החלו לבצע את "פעילותם העסקית" (שנת 2008). בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע, כי המועדים הרלוונטיים לבחינת תחילת מועד ההתיישנות הם המועדים בהם החלו המבקשים לבצע בפועל עסקאות של מכירת מקרקעין (בשנים 2012-2014) ועל כן לא חלה התיישנות. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר דחה אותה וקבע, כי סמכות המשיב מתעוררת מהשלב שבו הרישום הפך לחובה, כלומר, לכל המוקדם מהמועד שבו החלו המבקשים למכור נכסים בעסק. מאחר שהמועד המוקדם ביותר שבו בוצעה עסקה כלשהי על-ידי המבקשים חל בתוך שבע השנים שקדמו להחלטת המשיב, נקבע שהחלטת המשיב בעניינם לא התיישנה.
ע"מ (מחוזי מרכז) 50851-03-18 חצב נ' מנהל מע׳׳מ פתה תקווה – רישום "עוסק" בשל פעילות בתחום המקרקעין
המשיב החליט לרשום את המערער כ"עוסק" בשל פעילות בתחום המקרקעין, אשר כללה 18 עסקות של רכישה ומכירה של זכויות במקרקעין בהיקפים שונים בתקופה שבין 2012 ל-2016, וכן החזקה של 5%-10% בשתי חברות שעוסקות בתחום הנדל"ן. לטענת המערער, הוא אינו "עוסק" במקרקעין, ועיקר עיסוקו הוא עבודתו כמנכ"ל של חברת הייטק. בית-המשפט קיבל את הערעור באופן חלקי. נקבע, כי ההחזקה בחברות הנדל"ן היא הונית. כן נקבע, כי יש להבחין בין הפעולות השונות שביצע המערער במקרקעין, כך שהיכן שהמערער החזיק במקרקעין במשך מספר רב יחסית של שנים ועל אף שנרשמו מספר עסקאות על שמו, לא תקום חבות במע"מ. לעומת זאת, במקרים בהם המערער החזיק את המקרקעין תקופה קצרה והפיק רווחים נאים ממכירתם – חויב המערער ברישום כעוסק ובתשלום מע"מ.
ע"א 5135-20 מ. טורשאן בע"מ נ' מנהל מע"מ ירושלים – דיווח מקוון אינו מקל על חיוב בשל חשבוניות "פיקטיביות"
עניינו של הערעור בזכאות המערערת לקזז מס תשומות מכוח חשבוניות שהסתברו בדיעבד כחשבוניות שהוצאו שלא כדין. לטענת המערערת, לא היתה לה כל ידיעה על כך בזמן אמת וכי מאחר שדיווחה על החשבוניות בדיווח מקוּון, המשיב ידע או יכול היה לדעת על הזיוף ולהזהירה כי מדובר בחשבוניות מזויפות. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור. בין היתר, נקבע כי מטרת ההסדר לגבי הדיווח המקוון היא לשפר את יכולתה של רשות המיסים להתגבר על תופעת החשבוניות הפיקטיביות, אך אין בהסדר זה כדי להטיל חובות על רשות המיסים כלפי עוסקים המתעלמים מחובותיהם ומהאחריות המוטלת עליהם ונוהגים בעצימת עיניים, באופן שיפטור אותם מתשלום שומות בגין ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית פיקטיבית. ערעור שהגישה המערערת לבית המשפט העליון נדחה ונקבע, כי אין מקום לסטות מממצאיו העובדתיים ומנימוקיו של בית-המשפט המחוזי, שיישם את ההלכה שנקבעה בעניין מ.א.ל.ר.ז שיווק מתכות בע"מ (ע"א 4069/03).