עדכוני פסיקה- אפריל 2021

עדכונים במיסוי מקרקעין

ע”א 9817/17 מנהל מיסוי מקרקעין ת”א נ’ רייך – ניתן להאריך מועד להגשת בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק מכוח סעיף 107 לחוק

בית המשפט העליון שם קץ למחלוקת ארוכת שנים וקבע, כי מנהל מיסוי מקרקעין מוסמך להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון שומה מעבר לארבע השנים הקבועות לכך בסעיף 85 לחוק, באמצעות סעיף 107 לחוק, הקובע כי “המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק…”.

ו”ע (מחוזי מרכז 68310-03-18) וואחת אל סלאם-נווה שלום כפר שיתופי בע”מ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין רחובות – אגודה שיתופית המשמשת כוועד מקומי במושב אינה זכאית לפטור ממס שבח לפי סעיף 72 לחוק

העוררת היא אגודה שיתופית שחבריה הקימו את היישוב נווה שלום. העוררת משמשת בפועל כוועד המקומי של היישוב ומספקת לתושביו את השירותים המוניציפליים. ועדת הערר הסתמכה על הלכת מזור וקבעה, כי במקרה זה יש ראיות מספיקות המצביעות על כך שהזכויות במקרקעין נמכרו על ידי העוררת בכובעה כאגודה שיתופית ולא בכובעה כוועד מקומי, ועל כן, אין מדובר במכירת מקרקעין על ידי רשות מקומית החוסה תחת הפטור הקבוע בסעיף 72 לחוק.

ו”ע (מחוזי חי’) 41858-03-19 מורבאי נ’ מנהל מיסוי מקרקעין חיפה – פרשנות המונח “איגוד שהוא בשליטתו” בהגדרת “קרוב” בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין

העוררת היתה בעלים של 50% ממניות חברה, כאשר במחצית השנייה של המניות החזיקו שני אחייניה. בשנת 2017 העבירה העוררת במתנה לחברה את זכויותיה בדירת מגורים, וביקשה לעשות שימוש בשיעור המס הליניארי המוטב. במועד זה אחד התנאים לשימוש בשיעור מס זה היה, כי לא מדובר בהעברה ל”קרוב” כהגדרתו בסעיף 1 לחוק. ועדת הערר דנה בשאלה, האם החברה היא איגוד בשליטתה של העוררת, ועל כן מדובר בהעברה ל”קרוב”. נקבע, כי מדובר בהעברה לקרוב, שכן לעוררת יש שליטה בחברה – בין שליטה ישירה ובין שליטה עקיפה באמצעות אחד מאחייניה ששימש כזרועה הארוכה בכל הקשור לדירה.

חוזר מיסוי מקרקעין 2021-1: הטבות מס לדייר קשיש במתחם פינוי בינוי

החוזר עוסק בהבהרת הוראות תיקון 94 לחוק מיסוי מקרקעין אשר הרחיב את הפטור בעסקאות פינוי בינוי לדייר קשיש, בין היתר, על ידי מתן אפשרות לקשיש לקבל חלף הדירה הקיימת שתי דירות חלופיות במתחם עד לתקרת הפטור, וכן מתן אפשרות למכור את הדירה החלופית שהתקבלה מהיזם בסמוך לקבלתה, בחזרה ליזם או לצד ג’ בפטור ממס – חלקי או מלא, בהתאם לנסיבות. תשומת הלב לכך, כי מהחוזר משתמע, שהמועד בו נחתם ההסכם על ידי ראשון הבעלים בעסקה, גם אם טרם נחתם על ידי היזם, עשוי להיחשב כיום העסקה המחייב.

עדכונים במס הכנסה

ת”א (מחוזי ת”א) 36336-11-20 רשות המיסים נ’ עו”ד דורון לוי – חסיון עורך דין לקוח חל רק על מסמכים שנמסרו לעו”ד ישירות על ידי הלקוח ולא על ידי נציגים מטעמו

רשות המיסים ניהלה חקירה פלילית נגד שני אחים בחשד שהציגו לרשות המיסים מצג כוזב לפיו נכסים שהיו בבעלותם הם נכסי נאמנות. בשנת 2020, המשיב, עורך דין במקצועו, שייצג את הנאמנות ואת יוצרה, נחקר גם הוא בקשר למעורבותו בפרשה ובמקביל לכך, נערך חיפוש במשרדו. עורך הדין טען שעל החומרים שנאספו ממשרדו חל חיסיון עורך דין לקוח. בית המשפט קבע שחיסיון עורך דין לקוח שחל בענייני מס הכנסה מצומצם מהחיסיון הכללי שחל בין עורך דין ללקוח, ומשכך הוא חל רק ביחס לחומרים ולמידע שהועברו לעורך הדין ישירות מהלקוח, ובלבד שהם לא נועדו לשם ביצוע עבירה פלילית. לאור האמור, בית המשפט קבע שהחיסיון לא חל ביחס לחומרים שהועברו לעורך הדין על ידי אנשים אחרים, לרבות עורכי דין ורואי חשבון של הלקוח, אפילו אם הם התיימרו לפעול בשמו או מטעמו. כמו כן, בית המשפט קבע, כי למרות שעורך הדין ייצג את הנאמנות, הנהנים של הנאמנות אינם לקוחותיו ומשכך אינם זכאים ליהנות מחיסיון עורך דין לקוח.

שתפו את הפוסט הזה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
סגירת תפריט