עדכוני פסיקה – יוני 2022

עדכונים במיסוי מקרקעין

ו”ע (מחוזי ת”א) 2272-08-20 אזורים בנין (1965) בע”מ נ’ מדינת ישראל – קביעת שווי המכירה בעסקת תמורות

העוררת התקשרה בעסקת למכירת זכויות במקרקעין בעסקת תמורות, כאשר צפוי כי התמורות יתקבלו בתוך למעלה מעשור. המחלוקת התעוררה סביב קביעת שווי המכירה בעסקה. כבוד השופטת סרוסי קבעה בדעת רוב, כי יש לקבוע את שווי המכירה לפי שווי השוק של הקרקע הנמכרת נכון ליום המכירה, לאור אי הוכחת שווי התמורות הצפויות. משווי השוק לפי עסקאות השוואה הפחיתה השופטת את עלויות הפיתוח, את עלות בניית הדירות למפונים, את עלויות הפינוי, וכן מרכיב דחייה בעקבות הכנה ואישור של תכנית מפורטת, אך דחתה את טענת העוררת בעניין הפחתת היטל השבחה. חבר הוועדה רו”ח פרידמן, בדעת מיעוט, גרס כי יש לקבוע את שווי המכירה לפי כלל התמורות נכון ליום ההסכם, תוך ביצוע התאמות (הפחתה של מרכיב סיכון, תוספת מחצית מהיטל ההשבחה, ניכוי של מחצית מההשתתפות בעלויות הפינוי). חבר הוועדה פרידמן אמנם לא התייחס בחוות דעתו לסוגיית היוון התמורות ליום העסקה, אך דווקא השופטת סרוסי, ציינה באמרת אגב, כי במקרים של קביעת שווי המכירה לפי כלל התמורות, יש להוון את התמורות לערכן ביום המכירה, וזאת מבלי לדרוש כי התייחסות מפורשת לכך בהסכם על ידי הצדדים, ובכך יש הקלה מסוימת לעומת הלכת מידטאון.

ו”ע (מחוזי ת”א) 63044-06-20 גרוס נ’ מנהל מיסוי מקרקעין ת”א – לא ניתן להאריך את התקופה למכירת דירה חלופית לצורך מדרגות מס רכישה של דירה יחידה שכן מדובר ב”תנאי” ולא ב”מועד”

העוררים רכשו דירה על הנייר ובטרם הסתיימה בנייתה רכשו דירה נוספת, וביקשו בגינה מדרגות מס רכישה של דירה יחידה, תוך התחייבות למכור את הדירה הראשונה בתוך 18 חודשים, בהתאם למועדים הרלוונטיים באותה תקופה. משבניית הדירה הראשונה טרם הסתיימה בתוך 18 החודשים האמורים, ביקשו העוררים לדחות את מועד המכירה של הדירה הראשונה, לצורך קבלת הטבת מס הרכישה. לטענתם, הם קיבלו מצג מהמנהל כי הוא מאשר את הדחייה. ראשית, נקבע כי העוררים לא הוכיחו כי קיבלו אישור להארכת המועד וכן נדחתה טענת הסתמכות בהקשר זה. בנוסף נקבע, כי בכל מקרה המשיב אינו מוסמך להאריך את התקופה, שכן אין מדובר במועד שניתן להאריך לפי סעיף 107 לחוק (כגון בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 785 לחוק – ר’ ע”א 9817/17 בעניין רייך), אלא בתנאי שנקבע בחוק, אותו אין המנהל מוסמך להאריך. הערר נדחה.

ו”ע (מחוזי חי’) 58771-02-20 מזרחי נ’ מנהל מיסוי מקרקעין חיפה – אי הכרה בשווי רכישה שהוכר במכירה קודמת של נכס אחר של אותו נישום

העורר רכש שתי חנויות. כאשר מכר אחת מהן ביקש לנכות בחישוב השבח את שווי הרכישה של שתי החנויות שרכש, והמנהל קיבל את השומה העצמית. כאשר מכר את החנות השנייה, ביקש העורר לנכות שוב את שווי הרכישה שלה. המנהל גילה את הטעות בשומה הקודמת, וקבע במכירה הנוכחית שווי רכישה בסך 0.01 ₪. ועדת הערר קיבלה את עמדת המנהל וקבעה, כי העורר ניצל את כל שווי הרכישה בעסקה הראשונה, ולכן לאור שילוב עקרון תשלום מס אמת עם עקרון רציפות המס, יש לדחות את הערר.

תא”מ (שלום חי’) 62989-11-20 כרמלי נ’ מנהל מיסוי מקרקעין חיפה – קבלת תביעה כנגד רשות המיסים בשל עיקול  שהוטל שלא כדין

התובע הגיש תביעה בסד”מ לפיצוי ללא הוכחת נזק כנגד רשות המיסים בגין הטלת עיקול על חוב שבגינו הוגש ערר, כאשר מלוא הסכום היה שנוי במחלוקת. הוכח כי התובע המציא לרשות המיסים את כתב הערר,  וכי למרות שכל התנהלותו היתה כדין, הוא קיבל הודעה על קיזוז החזר מס בסך 21 אש”ח שהוא זכאי לו מסכום החוב השנוי במחלוקת, וזאת ללא הודעה מוקדמת בניגוד להוראות חוק קיזוז מיסים. לאחר פניית ב”כ התובע לרשות המיסים, הוחזר לתובע הסכום שעוקל. נקבע, כי התובע הוכיח שרשות המיסים התרשלה כלפיו, הפרה את חובת הזהירות וגרמה לו נזק, שעיקרו עוגמת נפש. לתובע נקבע פיצוי בסך 10 אש”ח.

שתפו את הפוסט הזה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
סגירת תפריט