מה קורה כאשר טעות בחישוב המס מתגלה בחלוף זמן רב כאשר השומה שבה נעשתה הטעות כבר התיישנה ורשויות המס אינן יכולות לתקנה?

מקרה כזה הגיע לפתחה של ועדת הערר בעניין דן מזרחי  (ו"ע 58771-02-20). במקרה זה נדונה השאלה, האם נישום זכאי להכיר בשווי רכישה של חנות בחישוב מס השבח במכירת אותה חנות, אם כבר השתמש בשווי הרכישה של אותה חנות במכירת חנות אחרת?

בנסיבות המקרה, רכש מר מזרחי בשנת 2007 שתי חנויות זהות, ושילם תמורת כל אחת סכום זהה (270 אלף ש"ח כל אחת). בשנת 2010 מכר חנות אחת בתמורה לסכום כפול מהשווי שבו רכש אותה (540 אלף ש"ח). בדיווח למנהל מיסוי מקרקעין הצהיר על שווי רכישה בסכום ששילם על שתי החנויות יחד, היינו 540 אלף ₪ ולכן, ממילא לא היה רווח חייב במס,. מנהל מיסוי מקרקעין בדק את הדיווח לא הבחין בטעות ואישר אותו, ככל הנראה מתוך חוסר תשומת לב.

בשנת 2018, מכר מר מזרחי את החנות השנייה, בסכום של 370 אלף ש"ח אולם הפעם, במסגרת הדיווח הצהיר רק על מחצית שווי הרכישה, דהיינו – שווי הרכישה של אותה חנות בלבד ולא של שתי החנויות,. מנהל מיסוי מקרקעין בדק את הדיווח וגילה את הטעות שנפלה בדיווח על מכירת החנות הראשונה, ועל כן החליט לקבוע את שווי הרכישה לחנות השנייה על 0.01 ₪ .

טענות מנהל מיסוי מקרקעין היו, שמר מזרחי כבר ניצל את שווי הרכישה של חנות זו במסגרת מכירת החנות הראשונה ולא ניתן לנצלו פעמיים. עוד טען המנהל, ששימוש זה בשווי הרכישה יביא להתעשרותו של מר מזרחי על חשבון הקופה הציבורית. לפיכך, יש לעמוד על עקרון גביית מס אמת ולא להתיר לו כלל שווי רכישה בניכוי במכירת החנות השנייה.

טענות מר מזרחי היו, שלא ניתן לתקן היום את השומה משנת 2010 מכיוון היא שהתיישנה, ואי מתן שווי הרכישה האמיתי במכירה הנוכחית כמוהו כעקיפת עקרון ההתיישנות, שכן רשויות המס מתקנות שלא כדין את הטעות שעשו בעבר. כמו כן, לטענת מר מזרחי, אין ספק ששומת מכירת החנות הראשונה אכן הייתה שגויה אולם, מנהל מיסוי מקרקעין בדק אותה אישר אותה וגם הייתה לו את מסגרת הזמן הקבוע בחוק לתקנה (4 שנים). מאחר שהוא לא עשה זאת, הוא אינו יכול לתקן היום את הטעות שעשה במכירת הדירה הראשונה.

ועדת הערר קבלה את עמדת רשות המיסים, וקבעה כי עקרונות מס אמת ורציפות המס גוברים על עקרונות סופיות השומה וההסתמכות, באומרה "חקיקת המס מסדירה ברובה את האיזון הדרוש בין עקרונות אלו, לרוב על ידי קביעת מסגרת הזמן בו מוקנית הסמכות לשוב ולבחון מחדש את שומת המס של הנישום. אולם, במצבים בהם אין מענה מוגדר במסגרת חקיקת המס.

 יהיה זה תפקידו של בית המשפט לאזן בין שיקולים אלו ולעשות צדק".  כמו כן, הוועדה קבעה, כי לא ניתן להסתמך רק על חלוף הזמן מהדיווח והתיישנות השומה ולמנהל מיסוי מקרקעין יש סמכות לתקן במכירה השנייה את השגיאה שנעשתה במכירה הראשונה כחלק מעקרונות מס אמת ורציפות המס.

לסיכום, גם אם נפלה טעות בהחלטת רשויות המס ועל אף שחלף המועד לתיקון השומה על ידן, נפתחה להן האפשרות לתקן את הטעות ב"דלת האחורית", במכירת עתידית שיעשה הנישום. בשורה התחתונה, תוצאת פסה"ד משמעותה הטלת מס ללא הוראת מפורשת בחוק אלא מכוח עקרון גביית מס אמת.