מיסוי מקרקעין
מכרזי "מחיר למשתכן" אינם מקנים ליזם "זכות במקרקעין" לעניין מס הרכישה של היזם
בפסק הדין נדון עניינם של שלושה עררים, שהדיון בהם אוחד. העוררת היא חברה יזמית שזכתה במכרזי "מחיר למשתכן". העוררת תחילה דיווחה בשומותיה על רכישת "זכות במקרקעין" מרמ"י ושילמה מס רכישה. כמו כן, היא דיווחה על מכירת זכויות במקרקעין לזוכי ה"מחיר למשתכן".
בשלב מאוחר יותר, היא ביקשה לתקן את שומות מס הרכישה שלה, בטענה שזכייתה במכרזים אינה מהווה רכישת זכויות כמשמעתה בחוק מיסוי מקרקעין ("החוק"), ועל כן ביקשה החזר של מס הרכישה ששולם על ידה. המשיב דחה את בקשת התיקון היות ולדעתו לא מתקיימת עילה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק והן לגופו של עניין.
ועדת הערר קיבלה את העררים וקבעה כי מתקיימת עילה לתיקון השומות לפי סעיף 85(א)(3) לחוק בשל טעות משפטית. עוד פסקה הועדה בהקשר זה, שאין אבחנה בין בקשה לתיקון שומה הנעשית ביוזמת הנישום או ביוזמת רשות המיסים.
באשר לטענה המהותית ועדת הערר פסקה כי מכלול ההסכמים המשפטיים עליהם חתמה העוררת מלמדים כי לא הוקנו לה זכויות של בעל זכויות חכירה במקרקעין במשור המהות (להחזיק ולהשתמש במקרקעין לצרכיו שלו, להנאתו ולהשאת רווחיו) ולא במישור תקופת ההחזקה. מכאן הסיקה הוועדה שהמהות המשפטית האמיתית היא התקשרות עם פרויקטור/קבלן מבצע ומשכך כי העוררת אינה חייבת במס רכישה בגין התקשרותה עם רמ"י.
ו"ע 26310-08-21 אשדר חברה לבניה בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, ו"ע 72884-10-21 אשדר חברה לבניה בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, ו"ע 10167-11-21 אשדר חברה לבניה בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין מרכז, ניתן ביום 05.02.2026.
הקצאת זכויות במקרקעין לעירייה על פי תוכנית מהווה מכירת זכויות החייבת במס רכישה
התפרסמה תכנית מתאר כוללנית, הקובעת כי תכנית מפורטת בעיר רעננה תכלול גם הוראות בדבר הקצאת שטחים לשימושים ציבוריים. בהמשך, בעלת הזכויות במקרקעין ("שופרסל") יזמה תכנית מפורטת במקרקעין, אשר אפשרה הגדלת זכויות הבנייה. בהתאם לאמור, בתכנית המפורטת נקבע כי יוקצו ויירשמו שטחים לצרכי ציבור לטובת עיריית רעננה ("העירייה") ללא תמורה. בין שופרסל לבין העירייה נחתם גם כתב התחייבות שהסדיר את אופן הקצאת הזכויות.
העירייה טענה כי לא אמור לחול מס רכישה בגין הקצאת הזכויות. טענתה העיקרית הייתה כי הזכויות הוקנו לה ישירות מכוח התכנית (ולא על ידי שופרסל), וכי הקניה כאמור אינה מטילה חבות במס רכישה. לחלופין טענה כי מדובר בהפקעה של זכויות. משכך, לטענתה, בהיותה הפקעה ללא תמורה, בהתאם לסעיף 5 לחוק לא מתקיים אירוע "מכירה" לעניין החוק. לחלופין, נטען כי חל פטור ממס רכישה מכוח תקנה 27 לתקנות מיסוי מקרקעין, בהפניה לסעיפים 65 או 67 לחוק. מנהל מיסוי מקרקעין חלק על הטענות וקבע שומת מס רכישה.
ועדת הערר דחתה את הערר ושללה את טענת העירייה לפיה מדובר בהקניה ישירה מכוח תוכנית. בקביעה זו הסתמכה הוועדה, בין היתר, על לשון ההסכמים שנכרתו בין שופרסל לעירייה ועל אופן הדיווח לרשות המיסים. כמו כן, נדחתה טענת ההפקעה, בין היתר מן הטעם שבנסיבות העניין לא התקיים יסוד "הכפייה" הנדרש לצורך הכרה בהפקעה בדיני המס.
ו"ע 12989-06-23 עיריית רעננה נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה, ניתן ביום 18.02.2026.
מס הכנסה
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026: הרחבת מדרגות מס, עידוד עלייה לישראל, מיסוי פנסיוני, מפעילי זירה מקוונת וחוק המזומן
ביום 19 בינואר 2026 פורסמה הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב 2026, הכוללת תיקונים שמטרתם שמירה על מדיניות פיסקלית אחראית והגדלת הכנסות המדינה, ובפרט נוגעת להעמקת גביית מס והרחבת חובות דיווח. לדיווח קצר לגבי ריווח מדרגות המס וכן הטבת מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים על הכנסה מיגיעה אישית אשר נכללים בהצעה ראו בעדכוני משרדנו הקודמים.
בתחום המיסוי על חסכונות מוסדיים, מוצע יישור קו בין דיני המס לכללי הפיקוח על שוק ההון, כך שהחזקה המותרת לפי הוראות הפיקוח לא תיחשב כשליטה או החזקה מהותית לצורכי הפטור …, בכפוף להחלה בצו של שר האוצר ובאישור ועדת הכספים, תוך שמירת חריגים והסמכת השר לקביעת מגבלות מיסויות משלימות.
במישור המאבק בהון השחור, מוצע להטיל חובת דיווח שנתית על מפעילי זירות מקוונות להשכרת מקרקעין בישראל (….) לגבי "משתמש בר-דיווח", לצד חובות איסוף ואימות מידע, שמירה לתקופה של 10 שנים וסנקציות מנהליות (עיצומים כספיים) בגין אי-עמידה. בנוסף מוצע תיקון לחוק לצמצום השימוש במזומן כך שיחולו מגבלות גם על החלפת שטר במזומן (פריטה/המרה) מעל הסף הקבוע, למעט משיכת מזומן מחשבון תשלום שאליו הופקדה תמורת השטר, אז המגבלה לא תחול.
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, פורסמה ביום 19 ינואר 2026.
חוזר מס הכנסה: תיקוני חקיקה לצמצום תופעת ההון השחור והגברת אכיפת דיני המס
ביום 9 בפברואר 2026 פורסם חוזר מס הכנסה מספר 03/2026, המפרט תיקוני חקיקה שמטרתם להיאבק בהון השחור ולהגביר את אכיפת דיני המס בישראל. התיקונים כוללים שלילת ניכוי הוצאות ששולמו בניגוד לחוק צמצום השימוש במזומן (למשל, תשלום במזומן מעל 6,000 ₪ בעסקה בין עוסקים) או ללא מספר הקצאה בחשבונית מס. בנוסף, כדי שההוצאה תותר בניכוי, יש להעביר בפועל את ניכוי המס במקור לפקיד השומה, ולא רק לדווח עליו.
החוזר גם מרחיב את חובת הדיווח המפורט במע"מ לעוסקים עם מחזור עסקאות שנתי העולה על 500 אלף ש"ח, ומאיץ את מודל "חשבונית ישראל" להקצאת מספרים לחשבוניות, כך שסף הסכום המחייב מספר הקצאה יורד בהדרגה.
חוזר מס הכנסה מספר 03/2026, תיקוני חקיקה לצמצום תופעת ההון השחור, פורסם ביום 09 פברואר 2026
חוזר מס הכנסה: הגדרת "חברת מעטים" ותחולתה לצרכי מס
ביום 20 בינואר 2026 פורסם חוזר מס הכנסה מספר 01/2026, המפרט את עמדת רשות המסים בקשר להגדרת המונח "חברת מעטים" על פי סעיף 76 לפקודת מס הכנסה, המשפיעה על סעיפים שונים בפקודה שנועדו למנוע התחמקות ממס, במיוחד בחברות פרטיות עם מספר מצומצם של בעלי מניות.
כדי שחברה תיחשב ל"חברת מעטים", עליה לעמוד בשלושה תנאים עיקריים: היא נשלטת, במישרין או בעקיפין, על ידי חמישה בני אדם לכל היותר (כאשר קרובי משפחה, שותפים ונאמנים מסוימים נחשבים כ"אדם אחד"); היא אינה "בת חברה" (כלומר, לפחות 80% ממניותיה אינן מוחזקות על ידי חברות שאינן חברות מעטים); ואין לציבור עניין ממשי בה (למשל, היא אינה חברה ציבורית או חברה ממשלתית). החוזר מפרט כיצד נבחנת שליטה, כולל התחשבות באופציות לרכישת מניות, ומבהיר אילו חברות נחשבות כחברות שיש לציבור עניין ממשי בהן ואילו לא לפי גישת רשות המסים.
חוזר מס הכנסה מספר 01/2026, רשות המסים, בנושא: סעיף 76 לפקודה – חברת מעטים, פורסם ביום 20 ינואר 2026.
חוזר מס הכנסה: הנחיות מעודכנות למילוי טופס 150 – הצהרה על החזקה בחברה זרה
ביום 18 בפברואר 2026 פורסם חוזר מס הכנסה מספר 04/2026, המפרט הנחיות מעודכנות למילוי טופס 150, נספח לדו"ח השנתי למס הכנסה, החל משנת המס 2023. הטופס מיועד לתושבי ישראל (יחידים או חברות) המחזיקים בזכויות בחברות או תאגידים זרים. מטרת הדיווח היא לאפשר לרשות המיסים לבחון השלכות מס שונות, כמו מיסוי התאגידים הזרים בישראל אם השליטה או הניהול מתבצעים מישראל, או חיוב הנישום במס בישראל בגין רווחי התאגידים הזרים במקרים מסוימים (לדוגמה, אם מדובר בחברה נשלטת זרה או בחברת משלח יד זרה). הדיווח נדרש גם אם הנישום היה תושב ישראל רק בחלק מהשנה, או אם מכר את זכויותיו במהלך השנה.
חוזר מס הכנסה מס׳ 04/2026 – רשות המסים, בנושא: אופן הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ – הנחיות למילוי טופס 150, פורסם ביום 18 בפברואר 2026.
החלטת מיסוי: הפרדת מפעלים לצורך הטבות בחוק עידוד השקעות הון
החלטת מיסוי 1189/26 עוסקת במצב שבו חברה מפעילה מספר מפעלים, ומבקשת להפריד ביניהם לצורכי מס, ההחלטה עוסקת בחברה המייצרת מוצרי גלידה בשני מפעלים נפרדים. כדי שההפרדה תאושר, על החברה להוכיח הפרדה מוחלטת בין המפעלים, הכוללת מתחמי ייצור פיזיים נפרדים, עובדים ייעודיים לכל מפעל ללא תחלופה ביניהם, ציוד וטכנולוגיות שונות, ספקים וחומרי גלם נפרדים, ולקוחות הרוכשים מכל מפעל בנפרד. בנוסף, נדרש ניהול חשבונאי נפרד לכל מפעל, כאשר כל אחד מהם מהווה מרכז רווח עצמאי. פקיד השומה יבחן את קיום התנאים הללו ויקבע את סיווג ההוצאות וההכנסות.
הפרדת המפעלים במסגרת החלטת המיסוי מאפשרת לחברה ליהנות מהטבות חוק עידוד השקעות הון על מפעל תעשייתי העומד בתנאים, גם אם בחברה קיימות פעילויות נוספות שאינן זכאיות להטבות מס, שכן ללא הפרדה זו, ייתכן שהחברה כולה לא הייתה עומדת בתנאי החוק ולא הייתה זכאית להטבות.
החלטת מיסוי: 1189/26, תחום חוקי עידוד, פורסם בשנת 2026.
החלטת מיסוי: הכנסה מתמלוגים מפטנט במפעל מועדף – תנאים להטבה
החלטת מיסוי 4306/26 קובעת באילו תנאים הכנסות מתמלוגים בגין זכות שימוש בפטנטים יוכרו כ"הכנסה מועדפת" הזכאית להטבות מס במסגרת חוק עידוד השקעות הון. ההחלטה התייחסה לחברה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות לגילוי אש וגזים, המבוססות על פטנטים שבבעלות החברה, המקבלת הכנסות הן ממכירת מוצריה והן מתמלוגים בגין זכות שימוש בפטנטים אלו.
רשות המיסים קבעה כי המפעל והפטנטים של החברה זכאים להטבות. כדי שהכנסות מתמלוגים ייחשבו להכנסה מועדפת, על החברה לשמור על רמת פעילות ייצורית משמעותית בישראל: מספר עובדי הייצור ועלות שכרם בישראל לא יקטנו ביותר מ-20% ביחס לממוצע השנתיים הקודמות. בנוסף, סך ההכנסות מתמלוגים לא יעלה על 25% מההכנסה המועדפת ממכירת מוצרים; חריגה משיעור זה תחויב במס חברות מלא, על חלק ההכנסה מתמלוגים שעלה על 25%.
החלטת מיסוי: 4306/26, תחום חוקי עידוד, פורסם בשנת 2026.
החלטת מיסוי: הסדר ניכוי מס במקור ברכישת מניות חברה ישראלית הנסחרת בבורסה מחוץ לישראל
החלטת מיסוי 3986/26 קובעת הסדר לניכוי מס במקור בעת רכישת מניות של חברה ישראלית הנסחרת בבורסה מחוץ לישראל, במיוחד כאשר קשה לזהות את כל בעלי המניות. ההחלטה התייחסה לחברה ישראלית לפיתוח תוכנה, שמניותיה נסחרות בבורסה מחוץ לישראל ואין לה נכסי מקרקעין בישראל. חברה רוכשת מתכוונת לרכוש את מלוא הון המניות של החברה בתמורה למזומן, בעסקה מחוץ לבורסה.
ההחלטה מתמקדת ב"בעלי המניות מהציבור", אלו שמניותיהם מוחזקות דרך מוסדות פיננסיים זרים או חברי בורסה ישראליים, ושיעור החזקתם נמוך מ-5%. העברת התמורה המיוחסת לבעלי המניות מהציבור, מהחברה הרוכשת לנאמן המשלם הזר, בגין העסקה, תהיה פטורה מניכוי מס במקור. כאשר התמורה תגיע לנאמנים המשלמים, תושבי חוץ שיצהירו על זכאות לפטור יקבלו את התמורה ללא ניכוי מס. חברי בורסה ישראליים יקבלו את התמורה ללא ניכוי מס, אך יהיו אחראים לניכוי המס במקור בעצמם. עבור יתר בעלי המניות, ינוכה מס במקור בהתאם להוראות הפקודה והתקנות מכוחה. הנאמן הישראלי יהיה אחראי יחד עם החברה הרוכשת להעברת המס לרשות המיסים.
החלטת מיסוי: 3986/26, תחום שוק ההון, פורסם בשנת 2026.
החלטת מיסוי: שינוי מבנה – העברת זכות בשותפות מחברה בת לחברת אם בפטור ממס
החלטת מיסוי 6116/26 אישרה שינוי מבנה שבמסגרתו תועבר זכות בשותפות רשומה מחברה בת לחברת האם שלה, וזאת בפטור ממס, בהתאם להוראות סעיף 104ג לפקודת מס הכנסה. המהלך נועד לאחד פעילויות עסקיות דומות ומשלימות תחת ישות אחת.
במקרה זה, חברת אם בעלת פעילות עסקית רכשה חברה בת בעלת פעילות עסקית, המחזיקה בזכויות בשותפות רשומה. במסגרת שינוי המבנה, הזכויות בשותפות יועברו מהחברה הבת ישירות לחברת האם, כך שחברת האם תחזיק במלוא הזכויות בשותפות. החברות הצהירו כי המהלך נועד לניהול ותפעול יעיל יותר של הפעילויות המאוחדות, וכי הוא אינו מבוצע כדי להתחמק ממס. רשות המיסים אישרה את שינוי המבנה בפטור ממס, וקבעה את מועד השינוי ל-1 בינואר 2026. ההחלטה מפרטת כללים לגבי אופן קביעת המחיר המקורי ויום הרכישה של הזכויות בשותפות ושל מניות החברה הבת לאחר השינוי, וכן קובעת כי יחולו הוראות מסוימות לגבי קיזוז הפסדים.
החלטת מיסוי מספר: 6116/26, תחום חלק ה2 לפקודת מס הכנסה – שינויי מבנה, פורסם בשנת 2026.
החלטת מיסוי: מיזוג חברה בע"מ עם שותפות רשומה בפטור ממס
החלטת מיסוי 8998/26 אישרה מיזוג של חברה בע"מ (חברה בת) עם שותפות רשומה, בפטור ממס, בהתאם לסעיפים 103ב, 103ג ו-103א(א) לפקודת מס הכנסה. המהלך נועד לאחד פעילויות עסקיות דומות ומשלימות תחת ישות משפטית אחת.
במקרה זה, חברת אם בעלת פעילות עסקית החזיקה בחברה בת בעלת פעילות עסקית, וגם בזכויות בשותפות רשומה. החברה הבת תמוזג לתוך השותפות, כך שכל פעילותה, נכסיה ועובדיה יועברו לשותפות, והחברה הבת תחוסל ללא פירוק. חברת האם תקבל זכויות נוספות בשותפות במקום מניות החברה הבת. החברות הצהירו כי המיזוג נועד לתכלית עסקית וכלכלית (ניהול ותפעול מאוחד של פעילויות סינרגטיות), ואינו מבוצע כדי להתחמק ממס. רשות המיסים אישרה את המיזוג בפטור ממס, וקבעה את מועדו ל-31 בדצמבר 2025. ההחלטה מפרטת כללים לגבי אופן קביעת המחיר המקורי ויום הרכישה של הזכויות בשותפות, וכן קובעת כי יחולו הוראות מסוימות לגבי קיזוז הפסדים.
החלטת מיסוי מספר: 8998/26, תחום חלק ה2 לפקודת מס הכנסה – שינויי מבנה, פורסם בשנת 2026.
מע"מ
נייר עמדה 01/2026 – מחיר העסקה בעסקאות טרייד-אין
נייר עמדה 01/2026 מפרט את היבטי החבות במע"מ בעסקאות טרייד-אין, שבהן חברה מוכרת מכשיר חדש ומקבלת מכשיר משומש ותשלום כספי על הפרש. הרשות מבהירה כי מחיר העסקה של המכשיר החדש הוא מלוא התמורה שסוכמה, ועל החברה להוציא חשבונית על מלוא הסכום, ללא הפחתה באמצעות הודעת זיכוי .
כך גם נקבע כי הודעת זיכוי בעסקת טרייד-אין אינה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 49 לחוק מע"מ ובתקנה 23א לתקנות ניהול ספרים, שכן קבלת מכשיר משומש אינה נחשבת ל"שינוי בתנאי העסקה" או הנחה . לפיכך, חברות הנוהגות להוציא הודעת זיכוי בנסיבות אלה פועלות בניגוד לדין .
במכירת המכשיר המשומש לצד ג', המס יחול רק על ההפרש שבין מחיר המכירה למחיר הרכישה של הנכס המשומש, לפי סעיף 5(א) לחוק מע"מ . אם מחירי המכירה והרכישה זהים, מחיר העסקה יהא אפס וחשבונית המס תצא בהתאמה אף היא במחיר אפס.
נייר עמדה מקצועי מספר 01/2026 בנושא: מחיר העסקה בעסקאות עליהן חל סעיף 5(א) לחוק מע"מ. פורסם ביום 02.02.2026.
מס שכר וריווח – קיזוז הפסד וחיוב שכר בכירים במוסד כספי
שומרה חברה לביטוח בע"מ ומנורה מבטחים ביטוח בע"מ, המסווגות שתיהן כ"מוסד כספי", הגישו ערעור על שומות מע"מ לשנים 2016-2018, כאשר ליבה של המחלוקת בשאלת חישוב גובה ההפסד לצרכי קיזוז מול מס השכר, ולניכוי הוצאות שכר בכירים.
בית המשפט (כב' השופט מ' אלטוביה) דחה את הערעור בשתי הסוגיות. נקבע כי ההפסד הניתן לקיזוז הוא ההפסד ה"סופי", לאחר הבאת החזר מס השכר בחשבון, תוך שימוש בנוסחת חילוץ מתמטית, זאת בהתבסס על עקרון הסימטריה בין חישוב רווח להפסד, ועל ההפניה ל"הכנסה חייבת" בפקודת מס הכנסה.
לעניין שכר בכירים, בית המשפט קבע כי הוצאה עודפת בגין שכר בכירים, שנאסרה בניכוי לפי סעיף 32(17) לפקודת מס הכנסה, אינה מותרת בניכוי גם לצורך חישוב מס הריווח לפי חוק מע"מ בשל ההפניה המפורשת בהגדרת "ריווח" ל"הכנסה חייבת" בפקודה, ובהיעדר הוראה מפורשת בחוק מע"מ המתירה ניכוי מעין זה.
ע״מ 30293-01-22 שומרה חב׳ לביטוח בע״מ נ׳ פקיד שומה למפעלים גדולים. ניתן ביום 28.01.2026.
רישום חברה רטרואקטיבית כ"עוסק" בשל ריבוי ביצוע עסקאות במקרקעין
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה ערעור של חברת נוף נאה בגוש 7650 ברעננה בע"מ, ואישר את החלטת מנהל מע"מ לרשום את החברה כ"עוסק" רטרואקטיבית. המערערת, שהחזיקה מקרקעין חקלאיים למעלה מ-50 שנה, מכרה אותם לאחר שינוי ייעוד לבנייה ב-15 עסקאות בפרק זמן קצר. המערערת טענה כי מדובר בעסקאות הוניות וכי החלטת המשיב ניתנה בשיהוי וסותרת שומות מיסוי מקרקעין.
כב' השופט א' גורמן קבע כי החלטת מנהל מע"מ אינה סותרת שומות מיסוי מקרקעין, שכן מדובר בסוגי מס שונים. כמו כן, לא היה שיהוי מצד המשיב משום שלא הוגש לו דיווח.
בית המשפט יישם את מבחני העזר שנקבעו בפסיקה להבחנה בין עסקה פירותית להונית. נקבע כי ריבוי העסקאות, היקפן הכספי, מומחיות מנהלי החברה בענף הנדל"ן, ואופן ביצוע המכירה באופן מקצועי ויעיל, מצביעים על פעילות עסקית המצדיקה רישום כעוסק. במבחן מכלול הנסיבות נקבע כי אין להתעלם מההקשר הכללי של פעילות נדל"נית מקצועית ומתמשכת של הגורמים המנהלים את המערערת.
ע״מ 21734-11-22 חברת נוף נאה בגוש 7650 ברעננה בע״מ נ׳ מנהל מע״מ נתניה. ניתן ביום 10.02.2026.
סירוב לרישום כעוסק מחמת חשש ממשי לפעילות בלתי חוקית
בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדון בערעור שהגישו חברת ירוק עיבודים בחקלאות בע"מ וגב' מוזידה רייאן נגד מנהל מע"מ פתח תקווה, בשאלת סירובו של מנהל מע"מ לרשום את החברה כ"עוסק מורשה". המערערת ביקשה לרשום את החברה כעוסק מורשה בתחום עיבודי חקלאות. המשיב סירב, בחשד שהחברה נועדה לשמש ככיסוי להמשך פעילות בלתי חוקית (שהתבטאה בהיקפים אדירים של חשבוניות פיקטיביות) שבוצעה בעבר על ידי חברות של בני משפחתה, שנסגרו על ידי המשיב.
בית המשפט, מפי כב' השופט אבי גורמן, קבע כי נטל ההוכחה להקמת עסק לגיטימי מוטל על המבקש להירשם כעוסק. המערערות לא הצליחו להסיר את החשד הסביר שהחברה נועדה להמשיך פעילות בלתי חוקית של בני המשפחה. עדותה של בעלת החברה נמצאה רצופת סתירות וחוסר בקיאות, מה שפגע במהימנותה וחיזק את חשדות המשיב. התוכנית העסקית שהוצגה הייתה כללית וחסרה פרטים מהותיים, ולא התאימה להיקף הפעילות המתוכנן. בית המשפט הדגיש כי חופש העיסוק אינו מוחלט ואינו כולל זכות לפגוע בקופה הציבורית, וכי סירוב הרישום במקרים כאלה עומד בקריטריון המידתיות.
ע״מ 72996-11-24 ירוק עיבודים בחקלאות בע״מ ואח׳ נ׳ מנהל מע״מ פתח תקווה. ניתן ביום 10.02.2026.
רפורמת "חשבוניות ישראל" – הקצאת מספר לחשבונית וסבירות סירוב ההקצאה
בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, קיבל ערעור של חברת ב.זעאתרה הנדסה בע"מ והורה על הקצאת מספרי הקצאה לשתי חשבוניות שהוצאו לחברת מ. אדלר הנדסה בע"מ. בית המשפט עמד על תכלית רפורמת "חשבוניות ישראל" שנקבעה במסגרת חוק ההתייעלות, אשר מאפשרת למנהל לסרב להקצאת מספר כאשר יש לו יסוד סביר לחשוד שהחשבונית הוצאה שלא כדין.
במקרה דנן, בית המשפט (כב' השופטת ע' הוד) התרשם כי המערערת הציגה תשתית מספקת המעידה על עסקת אמת, לרבות הסכם, חשבונות מאושרים במסגרת ליווי בנקאי, העברות בנקאיות ועדות אמינה של מנהל חברת אדלר. בית המשפט קבע כי הטרוניה ביחס לזהות העובדים או קבלני המשנה אינה שוללת את אמיתות העסקה מול מקבל החשבונית, כל עוד העבודה בוצעה .
בנוסף נקבע כי המשיב פעל בחוסר עקביות, שכן באותו פרויקט אישר המשיב חשבוניות אחרות של המערערת, ואף חזר בו במהלך ההליך לגבי חשבוניות נוספות, באופן התומך במסקנה שהסירוב במקרה של שתי החשבוניות שבנדון אינו עומד במבחן הסבירות . בית המשפט קבע כי גם הטענה שהחשבוניות אינן מפורטות דיין אינה מצדיקה כשלעצמה אי-הקצאה כאשר מדובר בהמשך ישיר של חשבוניות שאושרו.
ע״מ 34482-11-25 ב.זעאתרה הנדסה בע"מ נ' מע״מ/מכס – רשות המיסים. ניתן ביום 25.01.2026.
ניכוי מס תשומות בגין הסעות עובדים
בית המשפט המחוזי בירושלים דן בערעור של טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ וקבע כי אינה זכאית לנכות מס תשומות בגין מרבית הוצאות מערך ההסעות לעובדי הייצור. בית המשפט סקר את תקנה 15א לתקנות מע"מ ואת תכליתה למנוע ניכוי תשומות בגין "טובת הנאה לעובד" ללא חיוב מתאים, תוך הפעלת מבחן "הנהנה הישיר והדומיננטי".
בית המשפט (כב' השופט א' סלע) קבע כי טבע לא הוכיחה שההסעות משרתות בעיקר צורך עסקי ייחודי של המעביד ולא טובת הנאה דומיננטית של העובדים. טענות בדבר השבתת קווי ייצור עקב איחור עובדים לא הוכחו ונחלשו נוכח הימנעות המערערת מהבאת עד רלוונטי. עוד נקבע כי כאשר ההכרחיות מתקיימת רק בכיוון אחד של ההסעה, יש להכיר בניכוי רק בגין אותו כיוון שבו אין תחבורה ציבורית סדירה. לבסוף נדחתה טענת ההסתמכות והמניעות, בין היתר משום שלא הוכחו היסודות הנדרשים להסתמכות ושינוי מצב לרעה.
ע״מ 50845-06-22 טבע תעשיות פרמצבטיות בע״מ נ׳ מנהל מע״מ ירושלים. ניתן ביום 28.01.2026.