מיסוי מקרקעין
דירה בשלבי הבנייה בהתחדשות עירונית תקבל פטור ממס שבח
לאחר תיקון מס' 96 לחוק מיסוי מקרקעין ("החוק"), הזכות לקבל יחידת מגורים חדשה בעסקאות פינוי בינוי או תמ"א 38/2, נחשבת "דירת מגורים" לעניין מס שבח ומס רכישה, גם אם בנייתה טרם הסתיימה. לפי עמדת רשות המיסים, במכירת יחידת המגורים החדשה, לאחר יום המכירה הנדחה כמשמעו בסעיפים 49כ ו-49לב1 לחוק ובטרם הסתיימה בניית הדירה, לא יחולו הוראות סעיף 49ז לחוק, היינו ללא חיוב במס על זכויות הבנייה.
נייר עמדה מיסוי מקרקעין 02/2026- רשות המיסים בנושא: תחולת סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין במכירת זכות ביחידת מגורים חלופית בעסקאות התחדשות עירונית לאחר תיקון 96 לחוק, פורסם ב- 14.04.2026.
ביטול עסקת קומבינציה בחלוף 18 שנה תחשב כמכר חוזר
בעלי זכויות במקרקעין גובלים התקשרו בשנת 2001 בהסכם קומבינציה. לאורך השנים נרשמה הערת אזהרה, נהרס מבנה אזבסט, המקרקעין הושכרו במלואם על ידי היזם (עבור שני הצדדים) וקודמה תכנית משביחה, אך הבנייה עצמה לא בוצעה. כעבור 18 שנים חתמו הצדדים על הסכם לביטול העסקה, אולם מנהל מיסוי מקרקעין סירב להכיר בביטול וקבע כי מדובר ב"מכר חוזר". ועדת הערר אישרה את עמדת המנהל, וקבעה כי העסקה הכתה שורשים בקרקע המציאות ולכן אין לראות בהסכם המאוחר כביטול למפרע אלא כמכר חוזר. לחלוף הזמן, 18 שנה, הייתה השפעה רבה על החלטת בית המשפט.
ו"ע 39712-0621 + ו"ע 39777-07-21 מצלאוי חברה לבנים בע"מ ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין מרכז, ניתן ביום 19.04.2026.
דחיית בקשה לביטול עסקה במסגרת קבוצת רכישה
העורר רכש דירה במסגרת קבוצת רכישה. לימים פרץ בינו לבין הקבוצה סכסוך, שבעקבותיו נמכרו זכויותיו בקבוצה לצד ג' באמצעות ייפוי כוח שנתן לקבוצה. העורר ביקש לבטל את עסקת הרכישה, אך מנהל מיסוי מקרקעין דחה את בקשתו. ועדת הערר דחתה את הערר וקבעה כי העורר לא הוכיח ביטול של העסקה מול רמ"י, לא בוצעה השבה הדדית של הזכויות והתמורה, וזכויותיו אף נמכרו לצד ג' – באופן המלמד כי העסקה כבר "הכתה שורשים בקרקע המציאות". עוד נקבע כי לא הוכחה לעורר עילה משפטית לביטול העסקה מול רמ"י.
ו"ע 18216-08-24 דן ליאם אצ'רקן נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, ניתן ביום 23.04.2026.
זכות לקבל דירת מגורים אינה מהווה "דירת מגורים מזכה" לעניין מס שבח
העוררים מכרו זכויות בדירה לאחר שנהרסה במסגרת פינוי בינוי ולפני שנבנתה דירה חדשה תחתיה (טרם תיקון 96 לחוק). העוררים ביקשו פטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק בטענה שמדובר במכירת "דירת מגורים מזכה". המנהל קבע כי מדובר במכירת "זכות אחרת" וקבע את שווי המכירה לפי שווי שוק. ועדת הערר פסקה כי מאחר שבמועד המכירה הדירה כבר לא הייתה קיימת, לא מדובר במכירת "דירת מגורים מזכה". עם זאת, לעניין השווי, נקבע כי יש לאמץ את התמורה החוזית, בין היתר בשים לב לנסיבות המכירה (מצב כלכלי רעוע, ריבוי בעלים ועוד).
ו"ע 28295-10-20 אריאל יוסף סבג ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים, ניתן ביום 26.03.2026.
אי הארכת מועד לתקופה המקנה הטבה במס רכישה
תקנה 2(1א) לתקנות מיסוי מקרקעין (מס רכישה), התשל"ה-1974 ("התקנה") מקנה הקלה במס רכישה לרוכש קרקע שקיימת לגביה תוכנית המתירה בנייה של דירת אחת לפחות, אם התקבל היתר בנייה לא יאוחר מתום 24 חודשיים מיום המכירה. במקרה דנן, היתר הבנייה התקבל 4 ימים לאחר המועד האמור. העוררת טענה שיש לראות במועד שבו קיבלה הודעה מהרשות שעמדה בכל הנדרש לצורך קבלת ההיתר כמועד הקובע. לחילופין טענה שיש להאריך את המועד בהתאם לסעיף 107 לחוק. ועדת הערר דחתה את הערר וקבעה כי לצורך עמידה בתנאי התקנה, המבחן הוא קבלת מסמך פורמלי הנושא כותרת "היתר בניה" ולא המועד שבו הושלמו מבחינה מעשית הדרישות לקבלתו. בנוגע להארכת המועד נפסק כי מדובר בהרחבת חזית וממילא כי אין סמכות מחוק סעיף 107 לחוק להאריך את המועד, היות ומדובר בפרק זמן הקבוע בחוק לביצוע פעולה שעשייתה מזכה בהקלת מס ולא במועד דיוני או פרוצדורלי.
ו"ע 43628-12-23, סילס חברה ליזמות ואחזקות בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה, ניתן ביום 29.03.2026.
מס הכנסה
חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח
ביום 31 במרץ 2026, פורסם חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026, במסגרתו נקבע מנגנון תמריצים חדש בגין הוצאות מחקר ופיתוח בישראל. החוק קובע כי חברה כשירה המשתייכת לקבוצה זכאית, שהוציאה הוצאות מחקר ופיתוח מזכות, תהיה זכאית לזיכוי ממס בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו בחוק. הוצאות מחקר ופיתוח מזכות כוללות, בין היתר, עלות שכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל, פחת או דמי שימוש בגין נכסים יצרניים המשמשים לפעילות המחקר והפיתוח, חלק מהוצאות מחקר ופיתוח באמצעות קבלני משנה, וכן הוצאות נוספות המשמשות לפעילות מחקר ופיתוח בישראל. החוק מבחין לעניין חישוב ההטבה בין סוגי מפעלים, ובכלל זה מפעל תעשייתי באזור פיתוח א', מפעל מחקר ופיתוח ומפעל מחקר ופיתוח מיוחד, וקובע מנגנונים לחישוב הזיכוי ולניצולו. בנוסף, נקבע כי אם הזיכוי לא נוצל במלואו בשנות המס הרלוונטיות, ניתן לבקש לקבלו כמענק מחקר ופיתוח חלף הזיכוי, בכפוף להוראות החוק. תחילת החוק ביום 1 בינואר 2026, והוא יחול על הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציאה חברה כשירה ביום זה או לאחריו.
חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026, פורסם ביום 31.3.2026.
פטור ממס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים על הכנסה מזכה שהופקה בישראל
ביום 31 במרץ 2026, פורסם חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026, הקובע הטבת מס זמנית לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים. ההטבה תחול על עולה שהיה לתושב ישראל לראשונה בתקופה שמיום 5 בנובמבר 2025 ועד תום שנת המס 2026 וכן על תושב חוזר ותיק ששב לישראל בתקופה האמורה. ההטבה חלה על "הכנסה מזכה", שעיקרה הכנסה חייבת מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה, ואינה חלה על הכנסות פסיביות או על הכנסות אחרות שהוחרגו בחוק. הפטור יחול על הכנסה מזכה שהופקה או נצמחה בישראל בעת שהיו תושבי ישראל. החוק קובע פטור ממס עד לתקרות שנתיות מדורגות: 600,000 ש"ח בשנת 2026, 1,000,000 ש"ח בכל אחת מהשנים 2027 ו-2028, 350,000 ש"ח בשנת 2029 ו-150,000 ש"ח בשנת 2030. עוד נקבע כי בשנת המס 2026 תקרת ההכנסה הפטורה תחושב באופן יחסי לתקופת התושבות בישראל באותה שנה. החוק כולל סייג שלפיו הוראותיו לא יחולו על יחיד שחדל להיות תושב ישראל במהלך אחת משנות המס 2028 או 2029 ושהה בישראל פחות מ-75 ימים באחת מאותן שנים. תחילת החוק ביום 1 בינואר 2026, והוא יחול על הכנסות מזכות שהופקו או נצמחו בישראל מהיום שבו היחיד היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, לפי העניין.
חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026, פורסם ביום 31.3.2026 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב 2026.
חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב 2026: תיקון החוק לצמצום השימוש במזומן וריווח מדרגות המס
ביום 31 במרץ 2026, פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, הכולל, בין היתר, תיקון לחוק לצמצום השימוש במזומן ותיקון לפקודת מס הכנסה בעניין ריווח מדרגות המס. במסגרת התיקון לחוק לצמצום השימוש במזומן, נקבעה הגבלה על מתן או קבלת תשלום במזומן תמורת שטר, לרבות בדרך של ניכיון, פריטה או המרה, אם סכום השטר עולה על הסכום הקבוע בתוספת הראשונה, בכפוף לחריגים שנקבעו בחוק, ובכלל זה ביחס לגופים פיננסיים מפוקחים. בנוסף, במסגרת תיקון 288 לפקודה, עודכנו מדרגות המס הקבועות בסעיף 121 לפקודה. ביחס להכנסה שאינה מיגיעה אישית, נקבע כי מדרגת המס של 35% תחול על כל שקל חדש מ-301,201 ש"ח עד 560,280 ש"ח. ביחס להכנסה מיגיעה אישית, נקבע כי מדרגת המס של 20% תחול עד 228,000 ש"ח, וכי מדרגת המס של 31% תחול על כל שקל חדש מ-228,001 ש"ח עד 301,200 ש"ח. תחילתו של פרק ריווח מדרגות המס ביום 1 בינואר 2026, והוא חל על הכנסה שהופקה או נצמחה ביום זה או לאחריו. החוק כולל תיקונים נוספים, בין היתר בתחומי דיווח של נותני שירותים פיננסיים, מיסוי קופות גמל ותשלום מיוחד על רווחי בנקים.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, התקבל בכנסת ביום 30.3.2026 ופורסם ביום 31.3.2026.
הטבות מס ליישובים וליישובים הסמוכים לחבל התקומה
ביום 31 במרץ 2026, פורסם חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026, הכולל תיקונים עקיפים לפקודת מס הכנסה, לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, ולחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי. במסגרת תיקון 289 לפקודה, תוקנה הגדרת "יישוב מוטב" שבסעיף 11(א) לפקודה, כך שבמקום יישוב שאוכלוסייתו מונה פחות מ-85,000 תושבים, יראו כיישוב מוטב יישוב שאוכלוסייתו מונה פחות מ-100,000 תושבים. בנוסף, לגבי שנות המס 2026 עד 2029 נקבעה הוראת שעה ביחס לתושב יישוב הסמוך לחבל התקומה, שלפיה מי שהיה במשך כל שנת המס תושב יישוב כאמור יהיה זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בהתאם להוראות שנקבעו. אם הוא זכאי באותה שנה גם לזיכוי ממס לפי סעיף 11(ב) לפקודה, יתווסף לזיכוי שיעור של 7% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, ולתקרת ההכנסה יתווסף סכום של 36,000 ש"ח, ובלבד שסך שיעור הזיכוי לא יעלה על 14% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 180,000 ש"ח. עוד נקבע כי תושב יישוב הסמוך לחבל התקומה הזכאי לזיכוי זה וכן לזיכוי אחר לפי סעיף 11 לפקודה יוכל לבחור באחד מהם. בנוסף, הוארכה תחולת ההטבה לפי חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי עד שנת 2029. תחילת החוק ביום 1 בינואר 2026.
חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026, פורסם ביום 31.3.2026.
חוזר מס הכנסה בנושא קיזוז הפסדים בשינויי מבנה
ביום 25 במרץ 2026, פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 05/2026, לאחר שבעבר פורסמה טיוטה בנושא. החוזר עוסק בקיזוז הפסדים במסגרת שינויי מבנה לפי חלק ה'2 לפקודה, על רקע תיקונים 242 ו-279 לפקודה. החוזר סוקר את הוראות קיזוז ההפסדים החלות ביחס לסוגי שינויי המבנה השונים, לרבות מיזוג סטטוטורי, מיזוג בדרך של החלפת מניות, העברת נכסים, החלפת מניות ופיצולים. ביחס למיזוג סטטוטורי, החוזר מבהיר כי הפסדים לפי סעיפים 28 ו-29 לפקודה שהיו לחברות המשתתפות במיזוג עד למועד המיזוג יותרו בקיזוז כנגד הכנסתה החייבת של החברה הקולטת החל משנת המס שלאחר המיזוג, בכפוף למגבלה שנתית של הנמוך מבין 20% מסך ההפסדים או 50% מהכנסתה החייבת של החברה הקולטת לפני קיזוז ההפסד. הוראות מקבילות נקבעו גם ביחס להפסדי הון. החוזר מדגיש את סמכות המנהל להתערב באופן פריסת ההפסדים, להאריך את תקופת הפריסה, להקטין את שיעור ההכנסה שנגדה ניתן לקזז הפסדים, ואף למנוע את קיזוזם, מקום שבו שינוי המבנה נעדר תכלית עסקית וכלכלית או נועד להפחתת מס בלתי נאותה. לצד זאת, החוזר כולל התייחסות פרטנית למקרים נוספים, ובהם העברות נכסים בין חברות קשורות, פיצולים ושינויי מבנה נוספים, וכן דוגמאות ליישום ההוראות.
חוזר מס הכנסה מספר 05/2026, בנושא קיזוז הפסדים בהתאם להוראות חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה, פורסם ביום 25.3.2026.
הכרה ברווחים ראויים לחלוקה לפי החלופה החשבונאית גם כאשר לחברה הנמכרת יתרת עודפים שלילית
ביום 5 באפריל 2026, קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה ערעור שעסק בפרשנות החלופה החשבונאית לחישוב רווחים ראויים לחלוקה לפי סעיף 94ב לפקודה, בנסיבות שבהן החברה שמניותיה נמכרו הייתה ביתרת עודפים שלילית בתום שנת המס שקדמה למכירה, אך במהלך תקופת הרר"ל חל קיטון בהפסד הצבור בשל רווחים שהפיקה החברה. פקיד השומה טען כי כאשר יתרת העודפים של החברה הנמכרת שלילית, סכום הרר"ל לפי החלופה החשבונאית הוא אפס, שכן לא קיימים עודפים חשבונאיים הניתנים לחלוקה. בית המשפט דחה עמדה זו וקבע כי אין להציב תנאי של יתרת עודפים חיובית בתום תקופת הרר"ל, וכי יש לבחון את הרווחים שנצטברו בתקופה הרלוונטית. נקבע כי ההפניה למאזן החברה משמשת בסיס חשבונאי לחישוב, אך אין בה כדי לשלול הכרה ברווחים שנוצרו בפועל בתקופת הרר"ל רק משום שבסוף התקופה עדיין קיימת יתרת הפסד צבור. בית המשפט הדגיש כי בפרשנות סעיף 94ב לפקודה יש לתת משקל מרכזי לתכלית של מניעת תשלום מס ביתר, מקום שבו הרווח חויב במס חברות, וזאת לצד תכלית יצירת האדישות המיסויית. בהתאם, נקבע כי הנישומה הייתה רשאית להביא בחשבון את הרווחים שנצברו בתקופת ההחזקה לצורך חישוב הרר"ל, גם אם החברה הנמכרת טרם עברה ליתרת עודפים חיובית.
ע"מ 36830-07-23 אב-של השקעות ומסחר בע"מ נ' פקיד שומה חיפה, ניתן ביום 5.4.2026.
היפוך נטל הראיה בשל שומה לא מנומקת
ביום 25 במרץ 2026, קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להיפוך נטל הראיה, כך שפקיד השומה יפתח בהבאת ראיותיו בערעור שעסק באי הכרה בהפסד ממכירת נכסים קריפטוגרפיים לצד קשור. פקיד השומה קבע בצו כי אין לקבל את שווי העסקה, מאחר שלא הוצגה הערכת שווי והוא לא השתכנע שמדובר במחיר שוק, ולחלופין טען כי מדובר בעסקה מלאכותית. בית המשפט קבע כי קביעת פקיד השומה לא הייתה מנומקת דיה, שכן לא ניתן היה להבין מדוע העסקה אינה עומדת בתנאי שוק, מעבר לכך שמדובר בעסקה עם צד קשור ובהיעדר הערכת שווי. נקבע כי גם אם הנישומה לא המציאה הערכת שווי או מסמכים לשביעות רצון פקיד השומה, אין בכך כדי לפטור את פקיד השומה מחובתו להציג מדוע השווי שנקבע על ידי הנישומה אינו נכון, ובכלל זה להציג את שווי השוק הנכון לשיטתו או לקבוע את מחיר העסקה על בסיס סביר, למשל באמצעות עסקאות להשוואה. עוד נקבע כי אין מדובר בביטול החלטה כתוצאה מפגם, אלא בהיפוך נטל הראיה כתוצאה מאותו פגם, וכי שעה שהטענה החלופית היא לעסקה מלאכותית, אשר ממילא מביאה להיפוך נטל הראיה, יש לקבל את הבקשה. לפיכך, נקבע כי פקיד השומה יחל בהבאת ראיותיו.
ע"מ 77783-01-25 הקסה סולושנס בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 3, ניתן ביום 25.3.2026.
החלטת מיסוי בנושא ייחוס הכנסות של מפעל טכנולוגי מועדף לנכסים טכנולוגיים
ביום 12 באפריל 2026, פרסמה רשות המסים את החלטת מיסוי 2801/26, העוסקת בייחוס הכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף" לנכסים טכנולוגיים. ההחלטה ניתנה בעניינה של חברה פרטית תושבת ישראל, המשתייכת לקבוצה רב לאומית, העוסקת בפיתוח ובייצור מכשור רפואי מורכב המשלב תוכנה ומבוסס על פטנטים שבבעלותה. נקבע כי מפעלה של החברה הוא "מפעל טכנולוגי מועדף", וכי הכנסות החברה ממכירת המוצרים מיוחסות לקניין הרוחני הטכנולוגי שלה, לרבות פטנטים ותוכנה, ונחשבות "הכנסה טכנולוגית". בנוסף נקבע כי אותן הכנסות מיוחסות גם לפעילות הייצור ונחשבות "הכנסה מועדפת", בהתקיים התנאים שפורטו בהחלטה, ובהם מכירת המוצרים באמצעות חברות ההפצה בקבוצה, ייעוד המוצרים לשוק מוסדי, רכישה המבוססת על מפרטים טכניים, והיות הוצאות השיווק ופעילות השיווק של החברה זניחות או שוליות. עוד נקבע כי הכנסות החברה ממתן שירותי ייצור לחברת האם במודל קוסט פלוס מיוחסות במלואן לפעילות הייצור של המפעל ונחשבות גם הן "הכנסה מועדפת". ההחלטה מדגישה אפוא את אופן ייחוס ההכנסות בין הקניין הרוחני הטכנולוגי לבין פעילות הייצור, בהתאם למאפייני הפעילות שתוארו בהחלטה.
החלטת מיסוי 2801/26, בנושא ייחוס הכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף" לנכסים טכנולוגיים, פורסמה ביום 12.4.2026.
מע"מ
מיסוי קצבאות דיור במסגרת שירותי שיקום – תחולת סעיף 5(ב) לחוק מע"מ
בית המשפט המחוזי קיבל ערעורה של חברה המספקת שירותי שיקום בקהילה למתמודדי נפש, בשאלה עקרונית בדיני מע"מ הנוגעת לאופן מיסוי קצבאות דיור המשולמות לה על ידי משרד הבינוי והשיכון.
המערערת, הרשומה כ"עוסק", מספקת שירותי שיקום הכוללים ליווי מקצועי בתחומי דיור, תעסוקה, בריאות ופנאי. במסגרת פעילותה היא שוכרת דירות מגורמים פרטיים ומשכירה אותן למטופלים כחלק ממערך השיקום. מימון שירותי השיקום מתקבל ממשרד הבריאות, ואינו שנוי במחלוקת לעניין חיוב במע"מ.
בנוסף, המטופלים זכאים לקצבאות דיור ממשרד הבינוי והשיכון, המועברות בפועל למערערת ומשמשות לתשלום דמי השכירות. המערערת דיווחה על רכיב זה כעסקה פטורה ממע"מ לפי סעיף 31(1) לחוק מע"מ, בהיותו השכרה למגורים.
מנהל מע"מ טען כי מדובר במכלול שירותי שיקום אחד, וכי אין לראות בהשכרת הדירות פעילות נפרדת. בהתאם לעמדה זו, יש לחייב את מלוא התקבולים במע"מ, תוך החלת עקרון "העסקה בכללותה", לרבות רכיב הדיור.
מנגד, טענה המערערת כי יש למסות את פעילות הדיור לפי סעיף 5(ב) לחוק מע"מ, כך שהמס יחול רק על הערך המוסף (הפער בין דמי השכירות המשולמים לדמי השכירות הנגבים). לטענתה, מדובר בפעילות נלווית לשירותי השיקום, בעלת אופי גרעוני, וקיימת הבחנה מהותית בינה לבין יתר רכיבי השירות.
בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי סעיף 5(ב) לחוק חל בנסיבות המקרה, וכי יש למסות את פעילות ההשכרה על בסיס הערך המוסף בלבד. נקבע כי המערערת נחשבת "עוסק במקרקעין" לצורך סעיף זה, נוכח היקף פעילות ההשכרה והמנגנון התפעולי שהופעל במסגרתה.
עוד נקבע כי פעילות הפסדית אינה שוללת כשלעצמה את אופייה העסקי של הפעילות. פרשנות תכליתית של סעיף 5(ב) מחייבת מיסוי על הערך המוסף בלבד, במטרה למנוע עיוותי מס ולמנוע חיוב מע"מ על רכיב שאינו משקף תוספת ערך אמיתית. המשמעות של פסק הדין היא כי מאחר שפעילות הדיור היא גרעונית, לא חלה חבות במע"מ על הקצבאות שמתקבלות ממשרד הבינוי והשיכון.
ע"מ 29130-08-23 א.ג. דיור רעננה בע"מ נ' ממונה אזורי מע"מ – השרון, ניתן ביום 18.03.2026.