זהירות ברכישת מקרקעין בנאמנות

11.11.18

השימוש בנאמן ברכישת מקרקעין עבור נהנה נפוץ בעסקאות רבות והוא מסייע בקידום עסקאות בהן הרוכש מבקש להסתיר זהותו. ואולם, בשנים האחרונות, ניכרת מגמה מצד רשויות המס לצמצום השימוש במוסד הנאמנות. פסק הדין שהתקבל לאחרונה על ידי וועדת הערר בעניין אופק שבתל אביב מקשה על מוסד חשוב זה. וכדלקמן.]]>

להמשך קריאה

האם ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה תיקון שומה

4.11.18

במקרים רבים, במכירה או ברכישה של עסקאות מקרקעין מתברר כי חבות המס מוטעית ויש לתקנה. סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי מנהל מיסוי מקרקעין רשאי לתקן שומה שאושרה, בתוך 4 שנים מהמועד שנקבעה. סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למנהל להאריך מועד הקבוע בחוק אם מצא כי יש סיבה מספקת להארכה.]]>

להמשך קריאה

הפטור לדירת מגורים בפינוי בינוי- חרב פיפיות

3.9.18

נכתב ע"י עו"ד מירי טננבאום

בחוק מיסוי מקרקעין מעניק המחוקק פטור ממס שבח ומס רכישה לדיירים המתקשרים עם יזם בעסקת פינוי בינוי ומקבלים דירה חדשה. בנוסף, נקבע כי אירוע המס ידחה ממועד החתימה על ההסכם ועד למועד התקיימות התנאים המתלים או העליה על הקרקע (המועד המוקדם). ]]>

להמשך קריאה

החלטת מיסוי בהסכם – קרן תחזוקה הונית בפרויקטים לפינוי בינוי

22.04.18

קבלת דירת תמורה חדשה ולרוב גדולה יותר בפרויקטים של התחדשות עירונית משפרת את איכות חייהם של הדיירים הממשיכים אך גם דורשת מהם תשלומים גבוהים יותר לצורך תחזוקת הבניין החדש, דבר היכול להשפיע על מימוש פרויקטים. המנגנון החוקי כיום מחייב יזם במימון הפרשי עלויות התחזוקה למשך 5 שנים בצורה מצומצמת ובנוגע לדיירים ממשיכים גמלאים בעלי דירה יחידה בלבד. מתוך הבנת הצורך בסיוע רחב יותר במימון הפרשי עלויות התחזוקה כאמצעי נוסף לקידום ומימוש פרויקטים, מקדמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מנגנון וולונטרי המחייב את היזם בהקמת קרן תחזוקה הונית אשר תממן חלק מהפרשי עלויות התחזוקה או את כולן בעבור דיירים ממשיכים בפרויקט. בהחלטת מיסוי חדשה נקבע כי תשלומים אלה של היזם יהוו תשלום "הוצאות כרוכות" כמשמעותן בסעיף 49כב(א) לחוק מיסוי מקרקעין ועל כן יהיו פטורים מחבות במס שבח. החלטה זאת יכולה לעזור בקידום הכדאיות ורצון היזם בפתיחת קרן תחזוקה הונית ובכך קידום ומימוש פרויקטים. ]]>

להמשך קריאה

הדיווח על עסקאות במקרקעין עובר לאינטרנט

19.11.17

החל מיום ה- 1.12.2017 יש להגיש על פי חוק מיסוי מקרקעין את הדיווח באופן מקוון בכל הנוגע להצהרה על עסקה במקרקעין ולהגשת מסמכים הנלווים חובת הדיווח המקוון צפויה מחד ליעל את הטיפול בעסקאות מקרקעין מול רשויות המס, אך מאידך, לפחות בשלב זה, המערכת אינה מספקת פתרונות נוחים ויעילים למקרים מורכבים יותר, כגון מקרים בהם קיים יותר מיום רכישת אחד של הנכס או מקרים בהם אחד הצדדים אינו תושב ישראל. ההנחה היא שבמשך הזמן מערכת הדיווח המקוון תשתכלל ובעתיד יינתן מענה לבעיות המתעוררות כיום בהפעלתה בכל הנוגע להגשת הצהרה על עסקה במקרקעין ולהגשת מסמכים כנדרש בחוק.]]>

להמשך קריאה

מספר מוכרים של דירת יוקרה, זכאים לתקרת פטור נפרדת לכל אחד

12.11.17

חוק מיסוי מקרקעין קובע כי הפטורים במכירת דירה יחידה ודירת ירושה מוגבלים בתקרה של כ-4.5 מיליון ₪. לעמדת רשויות המס, תקרת הפטור היא לדירה ולא למוכר, כך שאם יש לדירה מספר בעלים, כל אחד זכאי לפטור על חלק יחסי מתקרת הפטור כפי חלקו בדירה. בעניין אריאל אושרה עמדת הרשות בנוגע לדירת ירושה ונקבע, כי כל יורש יהיה זכאי לחלק יחסי מהתקרה. לגבי הסכום שמעל התקרה נקבע, כי עד ליום 31.12.17 תיבחן הזכאות לחישוב המס הליניארי המוטב בהתאם לזכאותו של המוריש (!), כך שגם אם היורשים ניצלו את זכאותם לשני חישובים ליניארים, הם יוכלו לעשות שימוש בשיעור המס הליניארי המוטב, אם המוריש היה זכאי לכך. יצוין, כי באמרת אגב נקבע, כי ביחס לפטור דירה יחידה, תקרת הפטור לחוק היא למוכר ולא לדירה. ]]>

להמשך קריאה

נאמנות במיסוי מקרקעין בין הורים לילדים

17.09.2017

חוק מיסוי מקרקעין קובע כי מכירת זכות במקרקעין או העברת זכות באיגוד, מנאמן לנהנה, פטורות ממס. על מנת ליהנות מהפטור, יש להוכיח קיומה של נאמנות אמיתית. בפסק-דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בעניין מרק מיכאל כהן, נתבקש סעד הצהרתי לפיו דירות שהוחזקו בנאמנות על ידי הורים נרכשו למעשה עבור ילדיהם. בית-המשפט דחה את הבקשה וקבע, כי העובדות מצביעות על כך שהבעלות האמיתית בנכס שייכת להורים ולא לילדים. כך למשל, ההורים מימנו את רכישת הדירות, המשכנתה נלקחה על ידי ההורים ואף הערת האזהרה נרשמה על שמם. כמו כן, ההורים ניהלו את המו"מ לרכישת הדירות, הסכמי השכירות של הדירות נחתמו מול ההורים ודמי השכירות הועברו אליהם. בנסיבות אלו, לא עלה בידי המבקש לשכנע את בית המשפט בקיומה של הנאמנות. ]]>

להמשך קריאה

מע"מ בביטול עסקה

06.09.2017

ביטול עסקה לאחר הוצאת חשבונית וקיזוז מס התשומות בידי הקונה, מקים חובת השבת מס התשומות שנדרש. זאת, גם במקום בו הכספים כנגדם הוצאה החשבונית לא הושבו בפועל לידי הקונה ונותרו בידי המוכר כפיצוי מוסכם. כך נקבע בע"מ 53150-10-16, שם דובר בחברה שרכשה מקרקעין, העבירה לידי המוכרות מקדמה בסך 20 מיליון ₪, בתוספת מע"מ וביקשה בניכוי את המע"מ כמס תשומות. לימים, העסקה עלתה על שרטון, ובין הצדדים נחתם הסכם לביטול עסקה, במסגרתו הושבו לקונה 7 מיליון ₪, והיתרה נשארה בידי המוכרות כפיצוי מוסכם. בפסיקתו, ביהמ"ש עמד על כך, שהפיצוי ששולם אינו חלק מהתמורה החוזית, אלא פיצוי בגין הפרת ההסכם ולכן, אינו חב במע"מ. בהקשר זה נזכיר, כי לא בכל מקרה עצם ביטול העסקה שולל את החיוב במע"מ, וכי יש לבחון כל פיצוי בהתאם לנסיבותיו. ]]>

להמשך קריאה

הסכם אי תחרות בין יחיד לחברה שבבעלותו כעסקה מלאכותית

27.8.17

לאחרונה פסק בית המשפט בנושא העסקה המלאכותית (פסה"ד יוניסיאן) באופן שיכול להשפיע על היבטי מיסוי המקרקעין, כך שאם אין יסוד מסחרי ראוי לפעולה או לעסקה שנעשתה יש לראות בעסקה כמלאכותית . עובדות פסק הדין עסקו בחברה בבעלות מלאה של יחיד שנתנה שירותי ייעוץ למשרד רו"ח בתחום התמריצים. החברה התחייבה בתניית אי תחרות במשך תקופה של ארבע שנים לאחר סיום ההתקשרות ביניהם. בסמוך לסיום ההתקשרות, חתם היחיד על הסכם עם החברה שבבעלותו במסגרתו התחייב שלא להתחרות בעסקו של משרד רו"ח בתחום התמריצים בתמורה כספית. היחיד טוען כי התמורה מהווה הכנסה הונית בשיעור מס מופחת, החברה ביקשה לנכות את התמורה ששילמה כהוצאה בייצור הכנסתה. בית המשפט קבע כי סיווגה הנכון של התמורה בשל סיווג העסקה כמלאכותית הינה קבלת דיבידנד בידי היחיד, וזאת מבלי שתותר הוצאה בחברה. ]]>

להמשך קריאה
סגירת תפריט