בנסיבות בהן קרקע נמצאת בבעלות במושע, מוצאים לנכון פעמים רבות השותפים במקרקעין להגיע ביניהם להסכם שיתוף. לעיתים, הסכם השיתוף מתייחס רק לאופן שבו ינוהלו המקרקעין

פסיקה זו הינה תחילתו של "מדרון חלקלק", אשר אחריתו מי ישורנו. על כן, יש לקחת בחשבון כי במכירה של דירות מגורים אשר היתר הבניה שלהן

קבוצות הרכישה, הלהיט הנדל"ני של העשור הקודם, קיבלו השבוע מכה קשה נוספת בתחום הפיסקלי. לצד הקביעה בחוק מיסוי מקרקעין לפיה רכישת קרקע בקבוצת רכישה חייבת

  אחת הדרכים למימוש זכויות במקרקעין היא התקשרות בהסכם קומבינציה. בעסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי, שהיא במהותה עסקת חליפין, מוכר בעל הקרקע חלק מזכויותיו במקרקעין

3.3.19

חוק מיסוי מקרקעין קובע חזקה לפיה לצורך מס שבח ומס רכישה יראו מוכר או רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וכן את ילדיהם הקטינים – כמוכר או רוכש אחד (להלן: "חזקת התא המשפחתי").

רמ"י"), נדרש היזם להציע מחיר עבור הקרקע. לצד זאת, מתחייב היזם לשלם עבור ביצוע עבודות פיתוח במתחם הנרכש. בית המשפט העליון, בשורה של פסקי דין,

11.11.18

השימוש בנאמן ברכישת מקרקעין עבור נהנה נפוץ בעסקאות רבות והוא מסייע בקידום עסקאות בהן הרוכש מבקש להסתיר זהותו. ואולם, בשנים האחרונות, ניכרת מגמה מצד רשויות המס לצמצום השימוש במוסד הנאמנות. פסק הדין שהתקבל לאחרונה על ידי וועדת הערר בעניין אופק שבתל אביב מקשה על מוסד חשוב זה. וכדלקמן.

4.11.18

במקרים רבים, במכירה או ברכישה של עסקאות מקרקעין מתברר כי חבות המס מוטעית ויש לתקנה. סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי מנהל מיסוי מקרקעין רשאי לתקן שומה שאושרה, בתוך 4 שנים מהמועד שנקבעה. סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למנהל להאריך מועד הקבוע בחוק אם מצא כי יש סיבה מספקת להארכה.