מיסוי מקרקעין
ציפייה אינה אופציה: ועדת הערר קובעת יום רכישה חדש
הנישומים רכשו בשנת 1994 זכויות חכירה בדירת מגורים במתחם יפו העתיקה, כאשר נותרו לחכירה עוד 23 שנים. בשנת 2016 חתמו על הסכם חכירה חדש מול חפ"י לתקופה נוספת של 49 שנים ושילמו מס רכישה בגינו. בשנת 2021 מכרו את הזכויות בדירה וביקשו לחשב את השבח לפי יום רכישה בשנת 1994, כך שייהנו מהחישוב הליניארי המוטב הפוטר שבח עד 2014. לטענתם, כבר ברכישה מ-1994 נכללה אופציה להארכת תקופת החכירה, בין היתר מכוח "תוספת האומנים". מנגד, מנהל מיסוי מקרקעין טען כי מדובר בחכירה חדשה משנת 2016, מאחר שלא הוקנתה לעוררים זכות משפטית מחייבת לארכה, אלא לכל היותר ציפייה. ועדת הערר קיבלה את עמדת המשיב וקבעה כי לא הייתה בידי הנישומים אופציה משפטית מחייבת להארכת החכירה משנת 1994, וכי ההסכם משנת 2016 מהווה חכירה חדשה. בהתאם לכך, נדחה הערר ו"יום הרכישה" נקבע לשנת 2016.
ו"ע 6603-06-23 גיורא הגיתי נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
ועדת הערר הורתה על גבייה חלקית עד להכרעה בערר
הנישומה, מכרה בשנת 1996 מקרקעין בשטח של כ-750 דונם מבלי להגיש הצהרה. המשיב הוציא שומה בהיעדר הצהרה, במסגרתה חויבה הנישומה במס שבח של כ-15 מיליון ₪. לאחר ערעורים ופשרה מול הרוכשת, הופחת סכום השומה מספר פעמים ונקבע חוב קרן בסך כ-2.8 מיליון ₪. עם זאת, בשל אי תשלום במועד, הצטבר החוב עם קנסות והגיע לכ-11.3 מיליון ₪. לאחר שנדחו עררים קודמים, הגישה הנישומה ערר נוסף בטענה כי יש להכיר בעלות רכישה משמעותית שלא הופיעה בשומה ועשויה למעשה להפחית את חבות המס. בד בבד התבקש עיכוב הליכי הגבייה. ועדת הערר דחתה את טענת הנישומה לעיכוב אוטומטי בקביעת חוב שנוי במחלוקת, אך בחנה אם קיימת "סיבה מספקת" לעיכוב ביצוע. נקבע כי ייתכן שהערר יוביל להכרה בחלק מעלות הרכישה ולצמצום משמעותי של הקנס על אי הצהרה במועד, ולכן יש סיכוי ממשי להפחתת החוב. בסופו של דבר נקבע איזון: הליכי הגבייה יימשכו ביחס ל-2 מיליון ₪ בלבד, ואילו יתרת החוב (כ-9.3 מיליון ₪) תעוכב עד להכרעה בערר.
ו"ע 53273-02-25 יעולה השקעות ומסחר בנדל"ן בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים
מס הכנסה
נוהל גילוי מרצון
ביום 25 באוגוסט, 2025 פרסמה רשות המיסים נוהל והוראת ביצוע שמספרה 10/2025 להליך "גילוי מרצון" (להלן: "הנוהל" ו- "הוראת הביצוע" בהתאמה). במסגרת הנוהל תינתן האפשרות לנישומים, תחת התנאים והמגבלות שבנוהל ובהוראת הביצוע, לגלות מידע בקשר לעבירות אי דיווח הכנסה או הון ולשלם את המס הנובע מאותן עבירות, ובכך להימנע מחשיפה להליכים פליליים.
הנוהל מונה מספר תנאי סף לאישור הבקשה: גילוי מלא ובתום לב; היעדר עבירות ו/או הרשעות פליליות בתחום המס וכן אי פניה קודמת להליך גילוי מרצון; העדר הליך חקירתי בעניינו של הנישום ;אין בידי רשות המיסים במועד הגשת הבקשה מידע הקשור לבקשה; היעדר חקירה משטרתית כנגד הנישום או קרובו בקשר לבקשה; היעדר מידע מהותי הקשור לבקשה באמצעי התקשורת, רשות שלטונית או בערכאה שיפוטית מסוימת בישראל או בחו"ל.
רשות המיסים מפרטת במסגרת הנוהל והוראת הביצוע את אופן הגשת הבקשה, הסייגים לאי נקיטת הליכים פליליים והשימוש במידע שנמסר על ידי הנישום. הטיפול בבקשות במסגרת הנוהל יבוצע בשני מסלולים: מסלול שומה מול משרד השומה הרלוונטי ("המסלול הרגיל") או מסלול הגשת דוחות מתקנים אשר יכללו את ההכנסה נשוא הגילוי ("מסלול ירוק"). המסלול הירוק נועד לזירוז הטיפול בבקשה והוא יחול על מקרים שהיקף ההון וההכנסה הגלומים בהם נמוכים יחסית. יש להיות ערים גם לסייגים בהם רשות המיסים איננה מתחייבת לאי נקיטת הליכים פליליים וכן לדגשים בנוגע לאופן מיסוי ההכנסה החייבת בהליך הגילוי מרצון.
הנוהל יחול מיום פרסומו ועד ליום 31 באוגוסט 2026.
ניכוי מס במקור בגין חלוקת דיבידנד לחברה זרה, בעל הזכות שביושר וסוגיות נוספות
במרכז פסק הדין, עסקת רכישה שנערכה בין צדדים קשורים במסגרתה מכרה חברת פיינדינגס את הזכויות בחברת גוטקס סווימוור לחברת הולדינגס (להלן: "העסקה"). נקבע כי אופן בניית העסקה, מעיד על כך שמדובר בעסקה מלאכותית אשר יש לסווגה כחלוקת דיבידנד לחברה תושבת חוץ, החייב בניכוי מס במקור. על מנת לקבוע את שיעור המס שיש לנכות במקור יש לקבוע מי הוא "בעל הזכות שביושר" (Beneficial Owner) בדיבידנד ומשם לפנות לאמנת המס הרלוונטית. לאחר סקירה ארוכה ומקיפה, נקבע כי לצורך איתור בעל הזכות שביושר, יש להבחין בין "חברת צינור" אשר מחויבת להעביר את הכספים המתקבלים אצלה במעלה השרשרת וללא כל זכות לעשייה עצמאית בכספים שאיננה חלוקה במעלה שרשרת ההחזקות, לבין "חברת החזקות", אשר לה קיום עסקי עצמאי ממשי, והיא אינה מחויבת להעביר את הכספים שחולקו לה באופן "אוטומטי" לבעלי מניותיה:
"העובדה כי היחידים הם הנהנים כלכלית, אין משמעה כי פיינדינגס היא חברת צינור שכל מהותה היא העברת דיבידנדים תוך התחמקות מתשלום מס. קבלת עמדת המשיב משמעה ביטול החיץ התאגידי, ביטול עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, הרמת מסך ו"עלייה" תמידית במעלה שרשרת האחזקות עד לבעל המניות. אין לקבל זאת, וגם אמנת המודל מבקשת להימנע ממצב זה".
פסק הדין עוסק בשתי סוגיות נוספות בקשר להמחאת שטר הון וניכוי הוצאות עמלה.
ע"מ 67791-01-20 גוטקס סווימוור ברנדס בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
סיווג דמי זיכיון כתמלוגים ולא כתשלום עבור שירותים
מחלוקת על סיווג דמי הזיכיון בשיעור של 3% ממחזור המכירות ששולמו לאיקאה העולמית – האם מהווים "תמלוגים" החייבים בניכוי מס במקור כטענת פקיד השומה או שמא "רווחי עסקים" בגין שירותים כטענת הנישומה.
בית המשפט קבע כי דובר בתשלום תמלוגים החייבים בניכוי מס במקור ולא בתשלום בגין שירותים.
בית המשפט ייחס משקל לסיווג התשלום כתמלוגים באחד מההסכמים שנחתמו בין הצדדים, לנוסח חשבונית המס שהוציאה איקאה העולמית שבה נרשם "Franchise Fee" ולא שירותים, ולתיאור העסקה בביאורים לדוחות הכספיים של הנישומה. נקבע כי העובדה שהתשלום חושב כאחוז ממחזור המכירות מהווה אינדיקציה מובהקת לתמלוגים בעד שימוש בקניין רוחני, ולא לתשלום עבור שירותים, וכי ניסיונה של הנישומה להציג את השירותים כמרכיב העיקרי בעסקה להבדיל מזכות השימוש במותג ובידע הייחודיים של איקאה העולמית לא נתמך בראיות מהותיות בהעדר עדות מתאימה של גורם מטעם איקאה העולמית. הסכמי פשרה קודמים שחתמה הנישומה עם פקיד השומה ועם אגף המכס והמע"מ לא תמכו בטענותיה של הנישומה אלא להפך.
ע"מ 31731-02-21 ליבנה צפוני בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן
נקודות זיכוי בעד שירות מילואים – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283) (זיכוי בעד שירות מילואים), התשפ"ה-2025
תכלית ההסדר הינה ההכרה בתרומתם ומחויבותם של חיילי המילואים הלוחמים לביטחון המדינה באמצעות עיגון מנגנון קבוע למתן נקודות זיכוי במס. לצורך כך, מוצע להוסיף את סעיף 39ב לפקודה אשר יקבע את מספר נקודות הזיכוי שיינתנו, באופן מדורג ובהתאם למספר ימי שירות המילואים שבוצעו בשנת המס הקודמת, החל מ- 1/2 נ"ז עבור 30-39 ימי מילואים ועד 4 נ"ז עבור 110 ימי מילואים.
תחילתו של החוק נקבעה ליום 1 בינואר, 2026.
תיקון מס' 279 לפקודה – תיקון חלק ה2 – חוזר מס הכנסה מספר 6/2025 (להלן: "החוזר")
מטרת החוזר הינה לפרט את השינויים אשר הוכנסו בחלק ה2 לפקודה, במסגרת תיקון 279 לפקודה ולרבות בנוגע להוראות התחולה והמעבר. החוזר מפרט את עיקרי השינויים בתיקון ובכללן, הקלות במגבלת שיעורי ההחזקה במהלך "התקופה הנדרשת" כמשמעותה בהוראות חלק ה2 לפקודה; הקלות בדרישת יחסי גודל במיזוג ובפיצול; הקלה במגבלת שיעור מרכיב המזומן בעסקת מיזוג; ביטול חובת השלמת בנייה בתוך 5 שנים בהעברת קרקע לחברה קולטת שהינה איגוד מקרקעין; ועוד.
מס נוסף (מס יסף) על הכנסה מאופציות לעובדים והכנסה מדמי הצלחה לשותף הכללי בקרן השקעות – נייר עמדה מקצועי מספר 5/2025, רשות מיסים
נייר העמדה קובע את עמדת רשות המיסים בנוגע להחלת סעיף 121(א1) לפקודה (להלן: "מס נוסף פסיבי") על הכנסות הנובעות ממימוש אופציות לעובדים והכנסות מדמי הצלחה לשותף כללי בקרן השקעות (להלן: "דמי הצלחה"). לפי נייר העמדה, מרכיב ההכנסה אשר נקבע לגביו במסגרת הוראות סעיף 102 לפקודה כי הוא מהווה רווח הון בידי העובד יהא חייב במס נוסף פסיבי. לעומת זאת, מס נוסף פסיבי, לא יחול על רכיב ההכנסה שלגביו נקבע בסעיף 102 לפקודה כי יראו בו כהכנסה לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה. לעומת זאת, המס הפסיבי הנוסף לא יחול על הכנסות מדמי הצלחה, מכיוון שהכנסות מדמי הצלחה, לעמדת רשות המיסים, נחשבות כהכנסה ממקורות 2(1) או (2) לפקודה בידיו של השותף הכללי בתמורה לחלקו בפעילות השותפות. נציין בנוסף, כי ביום 31 ביולי, 2025 פרסמה רשות המיסים את החלטת מיסוי מס 1900/25 במסגרתה הבהירה את עמדתה בנוגע לאי תחולת הוראות סעיף 122(א1) לפקודה בנוגע להכנסות מדמי הצלחה, גם על משקיעים שהם יחידים תושבי ישראל, המשתתפים ברווחי השותף הכללי.
סיווג חברה מלווה כ"גוף פיננסי תושב חוץ" לעניין סעיף 6 לחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג 2023 (להלן: "חוק עידוד תעשייה עתירת ידע") כאשר ההלוואה כוללת מרכיב הוני – החלטת מיסוי 6163/25
החלטת המיסוי מאפשרת קבלת הפטור שבסעיף 6 לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע גם על הסדר הלוואה הכולל, מלבד תשלומי הריבית, הקצאת כתבי אופציה הניתנים למימוש בשיעור של פחות מ- 1% מהבעלות המדוללת במלואה בחברה הלווה (להלן: "המרכיב ההוני"). בהחלטת המיסוי הובהר כי תשלום הנובע מהמרכיב ההוני לא יסווג כריבית והוא אינו זכאי לפטור מכוח סעיף 6(ב) לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע. בנוסף, המרכיב ההוני, לא יותר בניכוי לצרכי מס בעת חישוב הכנסתה החייבת של החברה מקבלת ההלוואה.
עקיבה חשבונאית בעסקת גידור – החלטת מיסוי 7123/25
מדובר בנכס הצפוי להניב הכנסות בתעריף קבוע הצמוד למטבע זר, רכישתו תמומן באמצעות נטילת הלוואה, במטבע זר, אשר הקרן בגינה עתידה להיפרע במקביל לקבלת ההכנסות בתעריף הקבוע כאמור (להלן: "עסקת הגידור"). כמו כן, בהתאם להצהרת הנישום, התנאים ליישום חשבונאות גידור בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) מתקיימים. במסגרת ההחלטה, מאפשרת רשות המיסים, לבצע עקיבה לטיפול החשבונאי בעסקת הגידור, כך שהחל ממועד יישום חשבונאות גידור, ההכרה בהכנסה לצרכי מס תהא בהתאם להכרה בהכנסות מהפריט המגודר בדוחות החשבונאיים.
מכירת שטרי הון יחד עם מניות – החלטת מיסוי 9018/25
חברה ישראלית בעלת פעילות עסקית (להלן: "החברה"), המוחזקת במלואה ע"י חברה זרה הנפיקה לחברה הזרה בשנת 2022, 20 שטרי הון. בכוונת קרן השקעות מסוימת (להלן: "הקרן"), שאיננה צד קשור לחברה ו/או לחברה הזרה, לרכוש כ-25% מהון המניות של החברה ובהתאמה כ-25% משטרי ההון. טרם חלפו 5 שנים ממועד ההנפקה. הקרן פנתה לרשות המיסים בבקשה לאשר כי לא יראו ברכישה כהפרה של תנאי סעיף 85א(ו)(א)(1) לפקודה. רשות המיסים אישרה, כי רכישת שטרי ההון בידי הקרן, לא תחשב לפירעון שטרי ההון הנרכשים ומשכך לא הופרו תנאי סעיף 85א(ו)(א)(1) לפקודה. על פי החלטת המיסוי נדרשת רכישה בשיעור זהה של שטרי ההון ושל הון המניות של החברה. החלטת המיסוי כוללת תנאים נוספים.
מע"מ
שינוי סיווג סוכנות הביטוח של בנק ירושלים מ"עוסק מורשה" ל"מוסד כספי"
עיר שלם סוכנות לביטוח (1996) בע"מ, שהינה חברת בת בבעלות מלאה של בנק ירושלים, ערערה על החלטת רשות המיסים שדחתה את בקשתה לשנות את סיווגה מ"עוסק מורשה" ל"מוסד כספי" בהתאם לסעיף 58 לחוק מע"מ. טענתה המרכזית הייתה כי פעילותה – מכירת ביטוחי משכנתאות ללקוחות הבנק בלבד – מהווה חלק אינטגרלי מפעילות הבנק. לחיזוק עמדתה, הגישה החברה חוות דעת מומחה שהראתה כי שינוי הסיווג לא ייצור לה יתרונות מס.
מנגד, רשות המיסים טענה כי המערערת הינה ישות משפטית נפרדת המתחרה בסוכנויות ביטוח אחרות (הרשומות כולן כ"עוסק"), ולכן שינוי הסיווג יוביל לאפליה פסולה ויאפשר לה יתרונות מס לא הוגנים. בנוסף, רשות המיסים טענה כי המניע העיקרי לערעור הוא קבלת פטור ממס רווח על דיבידנדים שהבנק יקבל מהמערערת.
כב' השופט דורות קיבל את הערעור וקבע כי יש לסווג את המערערת כ"מוסד כספי". הוא אימץ את המבחן המהותי על פני המבחן הפורמלי, וקבע כי יש לראות בפעילות המערערת כחלק בלתי נפרד מפעילות הבנק. השופט הדגיש כי המערערת אינה פועלת בשוק החופשי וכי פעילותה תלויה בקיומה של פעילות הבנק. כמו כן, הוא ציין כי קיים קושי לוגי בסיווגה באופן שונה משאר חברות הבנות של הבנק המבצעות פעולות תומכות אחרות ומסווגות אף הן כ"מוסדות כספיים". אף טענת הפטור ממס רווח על דיבידנדים נדחתה כלא רלוונטית לעצם ההכרעה, שכן מדובר בתוצאה של יישום החוק לאחר יישום סיווגה של החברה כ"מוסד כספי", ואינו מהווה שיקול רלוונטי לצרכי קבלת החלטה בדבר קביעת הסיווג כשלעצמו.
ע"מ 47371-10-20 עיר שלם סוכנות לביטוח (1996) בע"מ נ' רשות המיסים